פתח דבר

עמוד:10

10 פתח דבר ואפשר לקרוא אותם בצורה מודולרית – כלומר לא רק ברצף אלא כל אחד בנפרד או בכל סדר שיבחר הקורא . אני מביא ביד רחבה ציטוטים הן מכתבי הברית החדשה הן ממקורות אחרים, כמו מקרא, מגילות מדבר יהודה, ספרים חיצוניים, חיבורים יהודיים הלניסטיים וספרות חז"ל . בגלל חפיפות מסוימות בין הדיונים בנושאים שונים, יש שנזקקתי לאותה מובאה יותר מפעם אחת, והעדפתי לחזור עליה לשם אותה מודולריות של הפרקים שעליה הצבעתי . הקטעים מן הברית החדשה מצוטטים בהתבסס על גרסת התרגום לעברית ( מיוונית ) של פרנץ דליטש מהמאה התשע עשרה . לצרכינו תרגום זה עדיף מאחרים שיצאו בהמשך הדרך היות שהוא מבקש לשמר את הזיקות המשוערות הן לספרות המקרא הן למסורות חז"ל . לא מן הנמנע שגרסת דליטש מפריזה לעיתים ברצונה לצייר את הכתוב בברית החדשה כנע מהבחינה הלשונית 'בין מקרא למשנה', אך בכל זאת הזיקות שהיא מבליטה חשובות לדיוננו . עם זאת, פה ושם אני מכניס בתרגום שינויים מזעריים בהתאם למקור היווני, וגם מנסה – בין השאר על ידי המרת הכתיב החסר למלא – להפוך את הטקסט לידידותי יותר לקורא . הציטוטים ממגילות מדבר יהודה מובאים לפי המהדורה של אלישע קימרון ( א – ג, 2010 – 2014 ) , אלא אם כן צוין אחרת . עבור הקטעים מספר היובלים השתמשתי בתרגום לעברית של כנה ורמן ( ספר היובלים, 2015 ) והמובאות מספר בן סירא הן ממהדורת מ"צ סגל ( 1997 ) . ההתייחסויות למקבים א מובאות לפי תרגומו של אוריאל רפפורט ( 2004 ) ולמקבים ב לפי תרגומו של דניאל שוורץ ( 2004 ) . שאר הספרים החיצוניים מצוטטים לפי מהדורת אברהם כהנא . במקרה של פילון מאלכסנדריה הסתמכתי על התרגומים של סוזן דניאל-נטף, יהושע עמיר ומארן ניהוף ( 1985 – 2015 ) . לתולדות מלחמת היהודים ברומאים של יוסף בן מתתיהו נעזרתי בתרגומה של ליזה אולמן ( 2009 ) , ועבור קדמוניות היהודים שלו – בתרגומו של אברהם שליט ( 1967 ) . אשר לתרגומים, אף כאן כמו במובאות מהברית החדשה הרשיתי לעצמי להכניס מדי פעם בפעם שינויים קלים ; ואשר לטקסטים ממסורת חז"ל, הסתייעתי גם במאגר האלקטרוני של פרויקט השו"ת של אוניברסיטת בר-אילן, אך לרוב גם הוספתי מראי המקום במהדורה המודפסת . אבהיר כי הדגשות שמופיעות פה ושם במובאות אינן נמצאות במקור . ת ודות ראשית לכול אני מבקש להביע את תודתי מקרב לב לעמיתים שתרמו פרקים משלהם : ליאיר פורסטנברג, שבחן את יחסו של ישוע למצוות לאור הוויכוחים ההלכתיים בין זרמים שונים ביהדות של שלהי ימי הבית השני, וליאיר זקוביץ, שהתמקד בתופעה מאלפת בפרשנות המקרא המאפיינת את הבשׂורות, וגם לאריה קופסקי, שיחד כתבנו את הפרק על רעיון הברית החדשה בקרב חסידי ישוע . ליאיר זקוביץ ולאריה קופסקי אני גם אסיר תודה על התמיכה והעידוד לאורך כל שנות עבודתי על הפרויקט . זה המקום להזכיר בתודה את שמו של דוד פלוסר המנוח . פלוסר התמקד בהשתקפות דמותו ההיסטורית ומשנתו של ישוע בבשורות הסינופטיות, אך במסגרת משימתו זו הוא ביקש

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא