|
|
עמוד:8
8 פתח דבר המחברים, אלא בזיקות רעיוניות של כתבי הברית החדשה, במה שאפשר לכנות 'התחביר היהודי' שלהם . במקרים רבים טקסטים שנדון בהם עברו שלבי עריכה, כך שבכל מקרה אי אפשר לקבוע בוודאות את 'יהודיותם' של כל מי שעסקו במלאכה . החידוש הוא לא רק בחקירה המקיפה הנעשית בעברית, אלא גם בכך שהיא מתבצעת בשני מסלולים משלימים . המסלול הראשון הוא בחינת עדויות ממגוון מקורות יהודיים מתקופת הבית ולאחריה כשמטרה היא לשחזר את הרקע למהלכים של מחברי הברית החדשה, דבר שעשוי להביא לידי הבנה מדויקת יותר של כוונותיהם כשהם ביקשו לעצב את השקפתם המיוחדת – זהו בעצם כיוון מסורתי שרוב המחקרים הקיימים מסתפקים בו . מסלול שני נגזר מהנחה מכוננת בדבר השׂיח הרעיוני שהתנהל בין מחברים מקרב חסידי ישוע לבין סביבתם היהודית, והיא שבמסגרת שׂיח זה, גם כשהצד הנוצרי קידם את ה'אג'נדה' הייחודית שלו, הוא לא רק הגיב לדפוסים הקיימים ביהדות דאז ולא רק עיבד אותם למען אותה אג'נדה, אלא גם שיקף אותם . על כן בחינה מדויקת יכולה לזהות נקודות שבהן הברית החדשה מעידה על תפיסות נפוצות אלה – גם כשאין בידינו ראיות תומכות נוספות מאותה תקופה . במקרים כאלה מדובר לפעמים בעדות המוקדמת ביותר לדפוסי האמונה הדתית מימי הבית, אשר אחרת מתועדים רק מאוחר בהרבה במקורות חז"ל . ובכן, נוסף על הכיוון המבוסס על בירור משמעות המסורות בברית החדשה לאור מקורות יהודיים רלוונטיים, אנסה לנקוט מהלך משלים : להשתמש בחיבורים שיצאו תחת ידיהם של חסידי ישוע בדורות הראשונים כעדות – לעיתים פולמוסית ולעיתים לא – להלכי רוח ביהדות הרחבה של התקופה . השראה למהלך כזה נתקבלה, בין השאר, ממחקר מגילות מדבר יהודה, אשר עמל על הבחנה בין כתיבה כיתתית לבין מוטיבים המשקפים מגמות כלליות יותר . שני הכיוונים עשויים לחזק את המודעות של הקורא העברי לעושר ולגיוון של הזרמים ושל היצירה הדתית שצמחו בתוך יהדות הבית השני, ובכך משתלב הספר בסדרה 'בין מקרא למשנה' של יד יצחק בן-צבי . בעוד ההליכה במסלול הראשון מאפשרת לתאר את הפוטנציאל הגלום בנטייה המשיחית, שהייתה אולי תופעת שוליים, המסלול השני תורם להשלמת התמונה של מכלול המגמות ביהדות התקופה . בסדרה כבר ראו אור, בין השאר, כרכים המוקדשים למגילות קומראן, לספרי מקבים א ו-ב, לספר היובלים ולהשתקפותן המוקדמות של מסורות חז"ל אצל יוסף בן מתתיהו ( פלאוויוס יוספוס ) . עתה הגיע התור של ספרות הברית החדשה . שלושה מדורים בספר, שניים מהם חלקי מבוא . הראשון הוא מבוא כללי ובו ימצאו הקוראים מידע בסיסי על היסטוריה מוקדמת של תנועת חסידי ישוע, ומבוא זה יתווה מסגרת לדיון בכתבים שנוצרו בתוכה בראשית דרכה . יידונו בקצרה השערות לגבי השלב ההתחלתי הארץ-ישראלי של התנועה ומעברה למרחב היווני-רומי . ואולם שני הדגשים העיקריים כאן הם : תיאור דיוקנה המגוון של יהדות הבית השני, שהוא הרקע ההכרחי לחקירתנו את הנצרות הקדומה ; ותהליך ההתגבשות של אסופת הברית החדשה . הפרק האחרון במבוא הכללי יבהיר באיזה מובן יש לראות בכתבי הברית החדשה השונים ספרות יהודית . במבוא ב מוקדש דיון נפרד לכל חיבור וחיבור באסופת הברית החדשה תוך כדי התייחסות גם לזיקות ביניהם, למשל בין שלוש הבשׂורות הראשונות ( הבעיה הסינופטית ) , בין הבשׂורה על פי לוקס
|
|