|
|
עמוד:13
הקדמה | 13 גדול ואף אהוב על עובדינו העולים החדשים, שהגיעו לעבודה מקריית גת ומבית שמש . העסקתם נעשתה באמצעות משרדי העבודה והקליטה ומספרם הגיע כדי 90 עד 130 עובדים ביום בעונות הראשונות . לרבים מהם זו הייתה תעסוקתם הראשונה לאחר עלייתם . התגברנו בהתלהבות על קשיי השפה והתקשורת, השקענו בעובדים מרץ ונכונות אגב התחשבות בקשיי הקליטה וזכינו מהם ליחס דומה . רצף ההעסקה באתר מרשה יצר תחושת קביעות והרגשה טובה בקרב פועלי החפירה . כמה מעובדותינו המסורות היו לרפאיות ולרשמות ושתיים מהן - סוניה שחרות ולודמילה יבורסקי - ממשיכות לעבוד עד היום כמרכזות ממצאים המתגלים בחפירות העדכניות . רבים מפועלינו המשיכו לעבוד בקק"ל כמקצוענים ואחרים נעשו חופרים קבועים ברשות העתיקות . כל אלה מעידים על רמת ההצלחה של מאמצינו בשילוב העולים ובקליטתם בחיים החדשים בארץ . האינטנסיביות של החפירה במרשה, שהייתה למפעל חיים, הביאה לשהותנו באתר זמן ניכר וחייבה השקעת יכולת מקצועית וניהולית . ימי עבודה ארוכים ומתישים יצרו אומנם קושי פיזי, אך חדוות החזרה למוחרת היום להמשך המפגש הבלתי אמצעי התדיר עם ממצאים בלתי צפויים הייתה מעוררת וממריצה מאין כמותה . תקופות סקר המערות והחפירות היו עבורנו בבחינת חידוש בלתי פוסק, גדוש חוויות ורשמים . תחושת השמחה ששררה בקרבנו עם מציאת השרידים הקדומים הייתה תמריץ משמעותי בעבודתנו . חשיפת עולם המערות האדיר בממדיו דמתה בעינינו לגילוי ארץ לא-נודעת . כך נגרמו לנו לא מעט הפתעות, רוממות רוח ואף התפעמות למראה ממצאים מרשימים כמו כלי חרס תמימים ( כלים שלמים או כאלה שאפשר לדעת את צורתם המקורית ) או צלמיות חרס באתרם, מטמון מטבעות, פסלון ברונזה של הרקולס, גומחות פולחניות מגולפות בדופנות המערות, רכיבי בתי בד, קולומבריה או מתקני רחצה שלא נודעו כמותם בארץ . החפירה בשטחים השונים לוותה, כמצוי לעיתים בעבודה הארכיאולוגית, ברגעים, בשעות ואף בימים של מתח רב . כניסה ראשונית למערכת תת-קרקעית וזחילה בתוכה על גבי שפכי עפר או במחילות גרמה לדאגה בקרב הסוקרים ולוותה בחשש ממחנק ואף ממפולות עפר . למשל למערכת 90 המצויה מדרום לתל חדרנו בפעם הראשונה ב- 1991 באמצעות חבלים, בירידה אנכית של כתשעה מטרים מפני השטח ועד לקרקעית המערה . ברם כל מערכת חתומה ששודדי עתיקות לא פרצו אליה ולא הזיקו לה הייתה פיצוי על אותן מערות שנבזזו ומחקרן נפגם ללא תקנה . ואכן, הממצאים המעולים שעלו בחפירות גרמו להתפעמות ולהתפעלות והיו למנוף שסחף בהתלהבות את כל העוסקים במלאכה . הצגת המערכות התת-קרקעיות בפני הקהל כתופעה תרבותית מעניינת ואף מרהיבה הייתה לנקודת מוצא בתכנון הגן הלאומי . עם השלמת החפירות בשטחים ובמערכות התת-קרקעיות החלו במקום עבודות פיתוח, שימור והכשרת מבנים ומערות לביקור, והן תרמו תרומה מכרעת להיותו מבוקש בקרב הציבור . עבודה זו הוטלה על עובדי תחום השימור של רשות העתיקות בראשותם של גיורא סולר ויעקב שפר . צוותי משמרים מקצועיים ביצעו עבודות במבנה בשטח 53 ( 'הווילה' ) , כמו הגבהת קירות מקוריים בנדבכים חדשים עם קורות עץ וציפויים עליונים, כולל טיח, בדומה לשיטת הבינוי הקדומה . גרמי מדרגות מקוריים שירדו אל המערה חוזקו וצופו כדי למנוע הרס נוסף ושחיקה . בבתי הבד במערכות 44 ו- 81 שוחזרו מתקני סחיטה, קורה ומשקולות בעצתו
|
|