|
|
עמוד:12
12 | הקדמה למן שנות השמונים ועד שנת 2000 התקיימה באתר מרשה חפירה אינטנסיבית שנקראה Dig for a Day , שבוצעה במערכות תת-קרקעיות נבחרות במסגרת 'הסמינרים הארכיאולוגיים' בראשות ברני אלפרט ואיאן שטרן ובניהול קלונר . מאז 2001 ועד היום נמשכות חפירות אלה בתת-הקרקע במסגרת הרשאות מטעם רשות העתיקות, ותרומתן לחקר האתר רבה ביותר . אלפרט ושטרן מארגנים קבוצות מתנדבים בעלי עניין ותיירים, רובם חסרי ניסיון בעבודה שכזו, לחפירה חווייתית הנמשכת יום אחד או ימי חפירה אחדים רצופים . תוצאות ההשקעה והמאמץ של חפירות אלה מתבטאות בגילויים מרשימים של שפע ממצאים ארכיאולוגיים ייחודיים שעיקרם מהתקופה ההלניסטית . מפעל החפירות והשימור הראשוני השתלב במיזם משותף במימון קק''ל והחברה הממשלתית לפיתוח התיירות למען הכשרת האתר לביקור קהל . החפירות נוהלו מטעם רשות העתיקות, שהוקמה רשמית ב- 1990 והייתה לגוף האקדמי המדעי המלווה את העבודה . מעתה, במקום הרשאות שהונפקו קודם לכן לצורכי החפירה, העניק מנהל רשות העתיקות על פי החלטות ועדת הרישיונות של המועצה לארכיאולוגיה רישיונות חפירה לארכיאולוג מנהל החפירה . מנהל רשות העתיקות בשנים 1990 – 2000 היה אמיר דרורי ז"ל, והוא עודד את מיזם תל מרשה ותמך בו בהתלהבות . בבסיס עבודתנו עם מתכנני הגן הלאומי ועם אדריכלית הנוף ענת שדה ממשרד שלמה אהרונסון עמדה כוונה מוצהרת של שיתוף פעולה מאחר שתוכניות הפיתוח הותנו בחפירות ובחשיפת השרידים . הנחת היסוד המוסכמת שלנו ושל המתכננים הייתה שכל פעולת פיתוח, הנגשה ושחזור תוקדם בחפירה . אנשי רשות הגנים הלאומיים, ששולבה לימים ברשות הטבע והגנים, נעזרו בנו בדרך המורכבת להכרזת האתר גן לאומי . לשם כך נפגש כותב שורות אלה עם חברי ועדות הכנסת שעסקו בנושא ועם נציגי מוסדות שונים במאמץ לשכנעם כי הגן המתוכנן אכן חייב לכלול שטח של 5,000 דונמים שבהם פזורות מערות, שיצרו תופעה נופית בעלת משמעות היסטורית ייחודית . במהלך השנים הגיעו לבקרנו שרים לאיכות הסביבה, שרי חינוך ובעלי תפקידים אחרים שגילו עניין בחפירות ובהיתכנות להסב את האתר לגן לאומי . עונות החפירה באתר מרשה, לרבות עבודות השימור והשחזור, נמשכו בין חודשיים לחמישה חודשים בשנה . לעיתים פעלנו בתנאים פיזיים קשים, במגבלות של רכב, ציוד ומשאבים . בכל עונה העמידה קק"ל לרשותנו יותר ממאה פועלי חפירה והם הגיעו מדי בוקר בהסעות אל האתר . בעבודת צוותי הפיקוח והמחקר הקבועים שלנו שילבנו עשרות ארכיאולוגים נוספים וגם חובבי עתיקות מהאזור, מודדים ובעלי מקצוע אחרים, שהקדישו את יכולתם, את נכונותם ואת מרצם לביצוע עבודת השדה, לעיבוד הממצאים ולמחקר . ב- 3 / 1992 השתתפו בחפירה סטודנטים מהמחלקה ללימודי ארץ-ישראל וארכיאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, במסגרת חפירה לימודית . בחופשות הקיץ העסקנו בני נוער תלמידי תיכון מהמושבים באזור, חובבי ידיעת הארץ וקבוצות מתנדבים מחו"ל . כך הצלחנו ליצור מעורבות נדירה של תושבים וחובבי היסטוריה וארכיאולוגיה מהארץ ומחו"ל, שמצאו עניין רב בגילוי צפונות ותולדות האתר . חלק מהצוות המקצועי הגיע ממקומות מגוריו מדי בוקר ובאכסנייה בקיבוץ בית גוברין התארחו מתנדבים וסטודנטים . בסקרים ובפעולות החפירה, בצילום ובניהול נטלו חלק פעיל חברים מקיבוץ בית גוברין . בשנים 1991 – ,1994 כשגברה העלייה מחבר המדינות ומאתיופיה, היינו למעסיק
|
|