|
|
עמוד:11
הקדמה | 11 והתרבות . הקמת האגודה הייתה צעד חשוב למניעת חפירות בלתי חוקיות ונזקן החמור לאתרים ברחבי הארץ . בשנים 1972 – ,1988 בשל ריבוי מקרי שוד עתיקות במערות מרשה שרמזו על ממצאים בעלי ערך מסחרי בשוק העתיקות, ניהל כותב שורות אלה סקרים וחפירות הצלה באתר . ב- 1972 נערכה חפירת הצלה יזומה ראשונה בקולומבריום של מערכת 21 שממערב לתל, שהובחן בה שוד עתיקות חוזר ונשנה . חפירה זו הייתה בבחינת גישוש ראשון להכרת האפשרויות המדעיות הטמונות באתר . ממצאי הקרמיקה ואדריכלות הקולומבריום המרשימים והמפתיעים היו נקודת מוצא למחקר רב- תחומי וקידמו את הבנת תחום גידול היונים בארץ בעת הקדומה, לרבות הכרת המגוון הקרמי האופייני לתקופה ההלניסטית . בשנות השמונים הרחיבו ארכיאולוגים ומתנדבים מסורים ובהם יהודה דגן, יגאל טפר, יובל שחר, יאיר צורן ונחום שגיב את פעולות הסקר ותיעדו חללים תת-קרקעיים וממצאים במדרונות התל . ב- 1986 ערכו שגיב וקלונר סקר יסודי של בתי בד באתר . במקביל נסקרו מערות מטעם המרכז לחקר מערות ( מלח"ם ) בראשותו של עמוס פרומקין . סקר מערות מקיף שערכו צורן וקלונר בשנים 1989 – 1996 הניב גילוי של כמאה מערכות מסועפות נוספות בלתי מוכרות וכ- 15 קברים בלתי ידועים וסיפק נתונים חדשים, ואלה סייעו להבנת אופן חציבת החללים התת-קרקעיים ושימושם הכלכלי . בסוף שנות השמונים נחפר ממערב לתל קולומבריום 30 המכונה 'השוק', בהשתתפות דן קרן חבר קיבוץ בית גוברין והארכיאולוג אלי שנהב ובמימון חלקי של קק"ל . לפעילות נמרצת זו במרשה סייע אבי איתן, מנהל אגף העתיקות והמוזיאונים . תודה מוערכת ועמוקה שלוחה לו גם כאן . אתר מרשה הוכרז ב- 1989 'גן לאומי מרשה - בית גוברין' מטעם רשות העתיקות ובשיתוף רשות הגנים הלאומיים וקק''ל . למן שנת 1989 ועד שנת 2000 ביצעה משלחת חפירות מרשה בניהול קלונר ושותפים חפירות יזומות וחפירות הצלה במערות שחזרו ונשדדו ובאלה שהתגלו עם פיתוח האתר . החפירות כללו תיעוד ורישום ממצאים ומחקר נלווה . ממצאי החפירה המרתקים שהתגלו במערה 53 ( 'מערת בורות המים' ) ובמערה 61 ( 'מערת המבוך' ) בשנים 1989 – 1991 הביאו להחלטה לחפור במקביל גם את השטח המשתרע מעליהן . בחפירות שם נחשפו בתי מגורים ורחובות של העיר התחתית והם הרחיבו את הידע המדעי וזיהו את הקשר האדריכלי והיישומי שבין הבתים למערות . חפירת המגדל הצפון- מערבי של חומת העיר ההלניסטית בראש התל בשנים 1989 ו- 1991 נועדה לגלות את הביצור עד תשתיתו ואת הבינוי סביבו . המתכננים קיוו כי יהיה אפשר לבנות על ראש המגדל עמדת תצפית למרחב סביב, אך הדבר לא נסתייע . לצד השביל במדרון התל בצידו הדרום- מערבי נערכו בשנים 1989 – 1992 חפירות הצלה של מערה 44 ( בית בד ) ומערה 82 ( מתקן רחצה ) , והן הקדימו הנחת כבל חשמל תת-קרקעי במסגרת פיתוח האתר . במהלך עבודתנו עמדנו לא אחת נדהמים ומשתאים לנוכח מיומנות ומקצועיות החוצבים, שחצבו כמויות עצומות של אבני נארי וקירטון באפלה בעומק הסלע ויצרו מערכות תת-קרקעיות מסועפות שתוכננו מראש . לנגד עינינו נחשף עולם תת-קרקעי מסתורי ומכושף שטרם נודע כמותו בארץ . ברם כבר בראשית המחקר עמדנו על העובדה כי המערות לא שימשו ממש למגורי התושבים, שהכירו כנראה את הסיכון הבריאותי הכרוך בכך והעדיפו לגור בבתים דו-קומתיים שנבנו מעליהן .
|
|