|
|
עמוד:14
ר ק ע ה י ס ט ו ר י ה מ נ י ע י ם ל מ ס ע ה צ ל ב ה ר א ש ו ן בסתיו ,1095 במסגרת ועידה כנסייתית שנערכה בעיר קְ לֶ רְמוֹ ן שבצרפת, קרא האפיפיור אוּ רְבַּן השני למאמיניו לצאת למסע לשחרור הקבר הקדוש מידי הכופרים . לקריאתו נענו גם המון העם, שיצא למסע בהנהגתם של אצילים מדרג נמוך, וגם אבירים רבים בממלכות הנוצריות במערב אירופה . כשהם מאורגנים בקבוצות שונות לפי ארצות המוצא ובראשן אצילים, יצאו האבירים למסע צבאי יבשתי דרך ביזנטיון ( טורקיה של ימינו ) אל ארץ ישראל וירושלים . מסע זה, הידוע בשם מסע הצלב הראשון, הסתיים בקיץ 1099 עם כיבושה של ירושלים על ידי האבירים הצלבנים . בבואנו לבחון את המניעים למסע הצלב הראשון אנחנו יכולים להבחין ברבדים שונים — מניעים גלויים ומוצהרים, מניעים העומדים ברקע המסע ומסבירים את ההיענות לקריאתו של האפיפיור וברובד העמוק יותר המניעים הסמויים . נסקור עתה את המניעים העיקריים שהועלו במחקר ליציאה למסע הצלב הראשון : 1 . המניע המוצהר — שחרור הקבר הקדוש מידי הכופרים ; כנסיית הקבר, כמו גם מקומות קדושים נוספים לנצרות בארץ ישראל, הייתה נתונה לשליטה מוסלמית מאז המאה ה- 7 . [ > > ] בוועידת קלרמון קרא האפיפיור למאמיניו לצאת למסע לשחרור המקומות הקדושים משליטת המוסלמים, זאת על אף שבמשך רוב התקופה הערבית התאפשר לנוצרים פולחן חופשי בכנסיית הקבר ובאתרים קדושים אחרים, ועולי הרגל יכלו להגיע אליהם ללא הפרעה אך בתשלום מיוחד לשלטון המוסלמי . נוסף על כן, פרט לפגיעה בכנסייה בימיו של אלחאכם, איננו יודעים על פגיעות מיוחדות במבנה הכנסייה, בפולחן הנוצרי או בעולי הרגל בתקופה שקדמה לוועידת קלרמון . יש לזכור שוועידת קלרמון נערכה יותר מ- 450 שנה אחרי תחילת השלטון המוסלמי בירושלים . [ > > ] לפיכך ברור שפרט למניע המוצהר היו מניעים נוספים ליציאה למסע הצלב דווקא בסוף המאה ה- 11 . 2 . מניע דתי ברקע — התעוררות דתית נוצרית סביב שנת האלף : במאה ה- 11 מלאו אלף שנים להולדתו ולצליבתו של ישו . למספר אלף יש משמעות רבה באמונה הנוצרית, הקשורה בהופעתו החוזרת של ישו עלי אדמות, שתובטח על ידי נוכחות נוצרית משמעותית בירושלים . ואכן, במאה ה- 11 אנחנו עדים להתעוררות דתית נוצרית — לתנועה רבה של חזרה בתשובה, להתגברות זרם עולי הרגל לארץ ישראל ולירושלים ולציפיות משיחיות להופעתו החוזרת של ישו . עצם ההתעוררות הדתית, יש בכוחה להסביר את בחירתו של האפיפיור לצאת בקריאתו במועד זה ואת ההיענות הגבוהה לקריאתו של האפיפיור . 3 . מניע דתי אישי — הגשמה דתית אישית : ההשתתפות במסעי הצלב נתפסה כמעשה דתי משמעותי של הפרט וכסוג עמוק של עלייה לרגל . הממסד הכנסייתי עודד את המאמינים להשתתף במסע והבטיח למשתתפים כפרה לעוונותיהם . > > איזו מסקנה ניתן להסיק מדברים אלה לגבי המניעים למסע הצלב ? > > האם שליטה זו פגעה בכנסייה, בעולי הרגל או בפולחן הנוצרי בה ? ה ת ק ו פ ה ה צ ל ב נ י ת ו ה א י ו ב י ת 13 ר ק ע ה י ס ט ו ר י
|
|