|
|
עמוד:12
שדות חקלאיים ולשיפור רמת החיים — משתמשים בהם למשל לכביסה, לרחצה ולניקיון . לפיכך כל יישוב קֶבע בעת העתיקה מיקם את עצמו בסמוך למקור מים יציב, כמו נהרות, מעיינות ואגמים . כגודל מקור המים ( במונחים של כמות מים זמינה ) — כן גודל היישוב . [ < < ] עם זאת, כבר בעת העתיקה פותחו שיטות של אגירת מי גשמים או של ניצול מי התהום — דבר שאפשר הקמת יישובים גם באתרים אחרים . כיוון שבעת העתיקה ערים הותקפו פעמים רבות על ידי אויבים, היה צריך לדאוג לכך שמקור המים יהיה מוגן וזמין לתושבי העיר גם בעת מצור . אפשרויות לגדל גידולים חקלאיים : בעת העתיקה בסיס הקיום של האדם היה חקלאות . [ < < ] אמנם כבר אז התפרנסו חלק מתושבי העיר מעיסוקים אחרים, אך לחקלאות הייתה חשיבות גדולה במרחב סביב העיר — היא סיפקה לה מזון, וחלק מתושביה עסקו בה לפרנסתם . לפיכך העדיפו ערים בעת העתיקה אזורים מתאימים לחקלאות, שבהם יש מים זמינים רבים ואדמה עמוקה ורציפה [ < < ] , כגון עמקים רחבי ידיים ושטחים מישוריים . ככל שהאזור החקלאי סביב העיר היה גדול ופורה יותר, כך העיר הייתה גדולה וחשובה יותר . ביטחון : בראשית העת העתיקה — בתקופות שנכנה "תקופת הברונזה התיכונה" ו"תקופת הברונזה המאוחרת" — היו בדרך כלל העיר והמרחב הכפרי שסביבה יחידה מדינית עצמאית ( "עיר-מדינה" ) . סכסוכים פרצו פעמים רבות בין ערים שכנות, ולעתים גורם חזק במיוחד ( נכנה אותו "אימפריה" ) ניסה לתקוף ערים אחרות כדי להכניסן לתחום שלטונו . לפיכך מנהיגי כל עיר בעת העתיקה היו צריכים להפעיל גם שיקולי ביטחון בבואם לבחור את אתרה . ברוב המקרים הפתרון היה למצוא מקום גבוה ביחס לסביבתו [ < < ] — כך שמי שתקף את העיר היה צריך להסתער בעלייה, ולא היה יכול לצפות אל תוך העיר ולגלות את ההיערכות של המגינים ; מגיני העיר יכלו לנצל את יתרון הגובה בשביל לצפות לרחוק ולחזות את תנועות הצבא התוקף, וכן להיעזר במדרון כדי לתקוף את הצבא היריב ולמנוע תל חצור מתרומם מעל סביבתו הקרובהתל מגידו ולמרגלותיו שטחים חקלאיים נרחבים בעמק יזרעאל > > הציעו דוגמאות למקומות שמממשים תכונה זו . > > מדוע הדבר היה כך בעת העתיקה ? האם גם כיום בסיס הקיום של האדם הוא חקלאות ? הסבירו מדוע . > > הביאו דוגמאות למקומות כאלה . > > מדוע זה פתרון טוב ? 12 מ י קומה וא י ת ו רה ש ל י רוש לים בע ת הע ת י ק ה
|
|