|
|
עמוד:10
0 1 | פתח דבר פיסות אריגים באזור מדבר יהודה, הנגב והערבה שרדו מאות ואף אלפי שנים וחשיבותם המחקרית גדולה . בשנים שחלפו מאז פורסמו אריגי קומראן בשנות החמישים של המאה הקודמת התפתח מאוד מחקר האריגים, ומתחום אשר נדחק לשולי המחקר הארכיאולוגי ועסקו בו חוקרים בודדים אם בכלל, נעשה תחום זה כר פורה למחקרים ומקור חשוב הטומן בחובו מידע רחב על התרבות החומרית של האתר הנבדק . בחינה טכנית של האריג, כמו סוג הסיב, כיוון הטווייה ושיטת האריגה, יכולה להעיד על מקום עשייתו, על יכולת טכנולוגית, על מעמד כלכלי ואף לסייע בתיארוך האריג . מחקר האריגים בכלל והלבוש בפרט חשוב שכן הבגד שימש חפץ אינדיבידואלי והיה בשימוש נרחב של כלל החברה האנושית מאז שהחלה ליצור את בגדיה . בתוך כך ובעקבות התפתחות הכלים האנליטיים התפתח תחום זיהוי הצבענים, דהיינו זיהוי חומרי הצבע אשר שימשו את בעל המלאכה . ספר זה בא להשלים את החסר במחקר הטקסטילים בארץ-ישראל ובכלל זה במחקר הצבענים העיקריים שהיו בשימוש האדם בעבר בחתך רב-תקופתי עד העת החדשה, כאשר התפתחה תעשיית הצבעים הכימית המודרנית שדחקה כמעט לגמרי את הצבענים ואת הצביעה המסורתית . מחקרנו מבוסס על מקורות כתובים ומגוונים ובהם : תעודות מתקופות הברונזה והברזל, המקרא, ספרות חז"ל, ספרות יוון ורומא, מרשמי צביעה מפפירוסים הלניסטיים וספרות ימי הביניים . חלק ניכר מהמידע מבוסס על ממצא הצבענים העשיר באריגים שנמצאו באתרי עתיקות באזורים אחדים בארץ-ישראל, בעיקר בנגב, בערבה ובמדבר יהודה . ממצאים אלו נדירים בהקשר הארכיאולוגי שכן האריגים נמנים עם החומרים האורגניים המתכלים במהירות ואינם נשמרים בדרך כלל בממצא הארכיאולוגי, למעט מקרים נדירים כמו באתרים שהאקלים בהם יבש והמשקעים מעטים — תנאים המאפשרים השתמרות של ממצא אורגני . כבר בראשית המחקר פורסמו מחקרים העוסקים בזיהוי הצבענים באמצעות בדיקות אנליטיות שנעשו בידי דויד אברהמס וסידני אדלשטיין שבדקו את אריגי מערת האיגרות, אוטו אלסנר ממכללת שנקר שהתמקד בשחזור צבע הארגמן והתכלת, וצבי קורן שבדק את הצבענים באריגים מאתרים רבים, בהם עין רחל, מצדה ונחל שחק, והיה הראשון שהשתמש בארץ במכשיר HPLC לזיהוי צבענים . נוסף עליהם נזכיר שלוש עבודות שתרמו תרומה חשובה למחקר הצבע בארץ-ישראל : עבודתה של רות פרקר על צבענים צמחיים ומתקני תעשייה מהתקופות ההלניסטית, הרומית והביזנטית באוניברסיטת בר-אילן ; מחקרה האוטודידקטי של יהודית ספראי מקיבוץ שדה אליהו שעסקה בצביעה מסורתית, גידלה חלק מן הצמחים בעצמה וצברה ניסיון לא מבוטל בצביעה מעשית — דבריה הועלו על הכתב ועמדו לרשות המחברים ; קובץ מאמרים בעריכת חגית שורק ואיתן אילן, שהתפרסם בעקבות התערוכה 'צבע מן הטבע' שהוצגה במוזיאון ארץ-ישראל .
|
|