|
|
עמוד:13
מבואא האנתרופולוגיה כשדה של אתיקה 13 בשקיפות ציבורית, את גיוונו של המחקר האנתרופולוגי ואת הדילמות האתיות הלא תמיד פתירות הכרוכות בביצועו . האנתרופולוג כגיבור המחקר העלייה של האנתרופולוג כגיבור עלילת מחקרו, כמי שאינו רק חוקר תרבות וכותב עליה אלא גם כותב אותה ובכך משים עצמו אחראי לדמותה המדעית והפומבית, הייתה השתקפות של זרמים פילוסופיים פנומנולוגיים שהעמידו את הסובייקט הפרשני, על תפיסת המציאות שלו, במרכזם . ואמנם, הגרסה האחרונה של הקוד האתי של האגודה האנתרופולוגית האמריקאית, שאושרה ב- 2012 , מונחית על ידי השאיפה להתאמה בין שדה נחקר לאתיקה המושתתת עליו ומעודדת בכך את המודעות לרפלקסיביות, האמורה להיות נשמת אפה של האנתרופולוגיה, זו המציבה בעיבורה את החוקר שהוא גם נחקר, מוכר שהוא זר, ההופך לאחר החוזר להיות מוכר לעצמו . במקום טבלת סימון בה מצוינת, מצוות אנשים מלומדה, ההיענות לדרישות הקוד האתי כהכשר לניהול המחקר, מציעה האגודה האנתרופולוגית מרחב גמישות שגבולותיו האתיים עומדים בהלימה עם אופיו התרבותי של השדה, כפי שהוא מדומיין על ידי האנתרופולוג, בו הוא משקיע את עצמו . הדיסציפלינה כ"כנסיית דעת" הגבול האתי אינו משורטט רק על פי רגישותו ומצפונו של האנתרופולוג, אלא הוא פרי קולמוסה של הקהילה האנתרופולוגית הקובעת את נקודת המבט ואת קני המידה, כמו גם את אמצעי ההערכה ואת ממדיו ומדדיו של מרחב המחקר, שמעטים האנתרופולוגים המהינים לעבור את קו התיחום שלו . זהו קו הנמתח סביב עקרונות הפרדיגמה התיאורטית המוכתבת על ידי השייכות, מבחירה או מכורח, לכנסיית הדעת הדיסציפלינארית, השוררת בעידן נתון והמתירה או אוסרת תפיסת עולם מסוימת, על פי גחמות אקדמיות אופנתיות או כהד לקולות פוליטיים בני התקופה . כך הופכות פרדיגמות תיאורטיות לכול עת לחיץ בין האנתרופולוג, הדוגל בהן כהצהרת שייכות שבטית, לבין מצפונו ותופסות את מקומו כמצפן מוסרי להכוונת עמדותיו . לשומרי הסף של השיח התקני שמורים הלגיטימציה והכוח לקבל אל שורותיהם, או להדיר מהן, את אלה המבקשים להסתופף בצילם . הפסדו
|
|