מבוא: האנתרופולוגיה כשדה של אתיקה

עמוד:9

מבואא האנתרופולוגיה כשדה של אתיקה 9 מתמשך לא פחות מאשר לצורך העמקת והשלמת המעשה המחקרי, שלעולם יהיה נוכח ונחווה בחייו של האנתרופולוג . דווקא המעורבות המטשטשת גבולות בין חוקר לנחקר והמונעת מרחק ביקורתי ביניהם, מעלה שאלות של אפשרות לייצוג אנתרופולוגי קביל ואמין של השדה . הדילמה של הייצוג המחויבות האתנוגראפית לייצוג הוגן וחסר פניות של השדה בטקסטים הנכתבים עליו, יומני שדה ופרסומים, שהם בעת ובעונה אחת עבודות וחיים, כתיבה והוויה ( 1988 , Geertz ) , מציגה אחריותיות מוסרית בעלת פני יאנוס של מהימנות מחקרית גרידא לצד נאמנות לעולמם של הנחקרים . הסתירה הטמונה בכפל האחריות הזה מטילה על ההתנסות האתנוגראפית חשד של הסתרה, סינון ומינון של ממצאים, העדפה מגמתית של סדר-יום אידיאולוגי ואישי, המוסווה בלהטטנות רטורית המתחזה למשנה תיאורטית סדורה, אך נשמרת מן הספק ומן האתגר של אישוש והפרכה מדעיים . כל זאת במעטפת של מוסרנות מתחסדת של ניצול העוטה מסכה של הומניזם, מתנאה בהכאה על חטא של אשמה ובושה על עוולות אמיתיות או מדומות, שתרבותו של החוקר עוללה לנחקרים . האנתרופולוגים, כחלק מעצמו ובשרו של הקולוניאליזם, הפנו אצבע מאשימה כלפי עצמם, כמי שהיו שותפים לכינונו של ארכיטיפ האחר הנחות והמאובן, המבוסס בעברו ועל כן מקומו בזמן ובמרחב נבדלים מאלו של החוקר . אותו הוא מעצב בדמותו ובצלמו הוא ולכן יומרתו לייצגו מופרכת מעיקרה ( 1983 , Fabian ) . התקינות הפוליטית וחנק החופש האקדמי מכיוון שהמטיפנות המוסרנית פרי ההלקאה העצמית הזו היא נחלתה של תרבות התקינות הפוליטית, המושלת בכיפת האקדמיה של הרוח והחברה במערב, הרי שתחת הרוממות של הגנה על מקופחים ומודרים למיניהם, היא מצמיתה חופש מחשבה ודיבור ודורסת ומדיחה את העומדים בדרכה . כך הופכים שיחים מוסריים העשויים להיות שנויים במחלוקת ומקורות לדיון ועיון פורים ומפרים, לפרוטוקולים ממוסדים ולעתים דרקוניים של כללים וציוויים אתיים, שהפיקוח עליהם באמצעות ועדות אתיקה או צנזורה עצמית, חורץ גורלות של מחקר לשבט של ביטול וחיסול או לחסד של ביצוע מתוקצב, מבוקר ועל כן מסורס . כך נפרע שטר החוב המוסרי

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא