מבוא: האנתרופולוגיה כשדה של אתיקה

עמוד:8

חיים חזן 8 ביקורתיים ופורצי דרך הפותחים חדשות לבקרים אופקי דעת וחוויה בלתי נודעים ; גוף מחקר שלא רק שאינו עיוור מוסרית, אלא שהסוגיות האתיות זורמות בעורקיו . את השאיפה לדין וחשבון אחראי, מדויק ומהודק לאקדמיה החליפה גמישות תודעתית ורגשית, שבמרכזה התבוננות פנימית של החוקר כלפי עצמו, כלפי דרכי מחקרו וכלפי נחקריו . כך הפכו היחסים בין הנחקר לחוקר ובינו לבין פרי רוחו ועטו לעיקר, ואילו הממצאים כמעט לטפל . מהפכה זו, במעמדה וחזונה של האנתרופולוגיה, הטתה את מרכז הכובד של העניין והעיון האנתרופולוגי ממשימת ההבנה של עולמם של הנחקרים אל הנטייה להתגדר במרחב ההתנסות החווייתית-מוסרית והבין-אישית, האמורה להיות משותפת לחוקר ולנחקר והמאפשרת בכך תרגום הדדי ושוויוני של לשונותיהם השונות ( , Jackson 2005 ) . כלומר, לשיטה זו האנתרופולוגיה נתפסת ראשית לכול כפרויקט אתי, שאולי כלל אינו נמנה על קטגורית העל של מדע שהייתה כור מחצבתו . ואף על פי כן, גם בתוך מוסרות המוסר שגזרה על עצמה הדיסציפלינה, עדיין רוחשת מתחתיה הדבקות במורשתה המדעית, בתשוקה לידע ודעת שאינם תלויים בדבר והדחף הסקרני-ספקני לגלות ולחשוב . כיצד, אם כן, מתנודדת האנתרופולוגיה בת ימינו על החבל הדק שבין חקר האנושי לאנושי, בין השאיפה לרדת לחיקרה של תופעה ולחשוף את מהותה וטיבעה, לבין הבנייתה ופרשנותה בעיני המתבונן והשותף לה . הסליל הכפול של האנתרופולוגיה מכאן שהסליל הכפול הבונה את הגנום האנתרופולוגי כורך עבודת שדה אתנוגראפית בשאלות מוסריות הנטועות בשורשי צמיחתו של התחום ואף בעצם הצדקת קיומו ובהשתרגות ענפי התפתחותו . שלא כחוקרים במדעי האדם האחרים אין האנתרופולוג יכול להשתמט מנוכחות פעילה ומעורבת בקרב נחקריו, עד כדי היטמעות בחייהם, היותם שותפי סוד עימו ואפילו שותפים לדרך ולגורל שהוא חולק עמם תוך כדי השהייה בקרבם ואף לאחר מכן . ואכן, לא מעט אנתרופולוגים מאמצים אל ליבם את סממני זהותם של ה'ילידים', מזדהים אתם הזדהות יתר עד כדי השתתפות יותר מאשר התבוננות, כמטבע הלשון הסונטת באנתרופולוגים הנוהגים כך : Going Native . לעתים משמשים האנתרופולוגים לנחקריהם מליצי יושר, לפרקים לוחמניים, הנאבקים ציבורית על ענייניהם, תוך שהם שבים וחוזרים לפקוד חזור ושוב את שדות מחקרם כאשרור מתמיד של קשר אישי-אנושי

כרמל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר