|
|
עמוד:11
11 שִׁירָה הִיא נְשִׁיקַת הָאַקְלִים, הַלָּשׁוֹן, הָאֱמֶת . 1 ( "שירה היא", ב : 269 ( וְאָז פֹּעַל חָרִיג יָבוֹא יָדִין אֶת צֵרוּפֵינוּ הַיּוֹמְיוֹמִיִּים עַל-פִּי אַמּוֹת-מִדָּה בִּלְתִּי-צְפוּיוֹת כְּאוֹר צָהֹב בְּצִיּוּרֵי רֶמְבְּרַנְדְט . ( "תאורה מילולית", ב : 113 ( מאיר ויזלטיר הוא משורר פורה ומגוּ ון באופן יוצא- דופן . בלמעלה מאלף שיריו נמצא מִ נעד מפליא ברוחבו של חומרים, תכנים ואופני כתיבה . שירתו נראית פתוחה-לרווחה לכל חומר, יותר משיריו של כל משורר אחר שאני מכיר . זו אכן "שירה אוֹ מניווֹ רית", זוללת- כל, כפי שהוא- עצמו אוהב לאפיין אותה . בשיחות בשנות השבעים עם יאיר הורביץ הייתי מאפיין את ויזלטיר בשירתו, למגינת לבו של הורביץ, כ"שועל" במונחי ההבחנה המפורסמת החצי- רצינית 2 על הורביץ כתבתי בין "קיפוד" ל"שועל" של ישעיה ברלין ( 1953 ( . אז ( 1977 : 373 ) שהוא משורר צנטריפֶ טאלי, המושך אל מרכז אחד, שאותו הוא חוזר ומעבד, וכי הוא משייך הכל לראִ ייה חודרת אחת, כלומר, הוא קיפוד מובהק, היודע רק דבר אחד שבו הוא נובר, ושירתו היא כמין וריאציות על שיר אחד . 1 מראי המקום במאמר לשירי ויזלטיר שולחים לשלושת הכרכים של מכלול שירים ) 2016 – 2017 ) , או לספרו האדם הנידף ) 2018 ) , וצוינו בקיצורים, כגון : ב : 17 ( לכרך ב' עמ' 17 של מכלול שירים ( , או : הנידף : 9 ( לעמ' 9 ב האדם הנידף ( . 2 כחמישים שנה לאחר שפרסם את ההבחנה אמר לרָמִין יָהַנבֶּגלוּ ) 2000 ) שלא התכוון למיון הזה "ברצינות רבה . התכוונתי למין משחק אינטלקטואלי מהנה, אבל אחרים התייחסו למיון ברצינות" .
|
|