|
|
עמוד:12
12 | מכורים המסוכנים ביותר ללא ערך רפואי מוכר בארצות הברית — MDMA , הרואין, Schedule II . LSD כולל סמים עם פוטנציאל גבוה לשימוש לרעה אך עם שימוש רפואי — אוקסיקודון, פנטניל, ריטלין, קוקאין ומתאמפטמין . הקטגוריות הבאות כוללות חומרים עם פוטנציאל התמכרות הולך ופוחת ושימושים רפואיים נרחבים יותר . היתרונות של השיטה האמריקאית ברורים : הבחנה מפורשת בין חומרים, מדיניות ענישה מותאמת לסיכון ומסר ציבורי ברור ; אבל גם לה יש מגבלות — הסיווגים אינם תמיד מדעיים, קשה לשנות סיווג גם כשהמדע השתנה, והפער בין החוק הפדרלי למדינתי יוצר אי-ודאות משפטית . פקודת הסמים המסוכנים הישראלית, שנחקקה ב- 1973 , היא החוק המרכזי שמסדיר את כל העניינים הקשורים בסמים מסוכנים . היא מחולקת לפרקים המכסים את כל ההיבטים : פרשנות, היתרים, עבירות, ביקורת, שפיטה ועונשין, תקנות וצווים . פרק הפרשנות קובע הגדרות מדויקות למונחים המשפטיים . "סם מסוכן" מוגדר כחומר מן המפורטים בתוספת הראשונה, לרבות כל מלח שלו וכל תכשיר, תרכובת, תערובת או תמיסה של חומר כאמור . "עבירה של עסקת סמים" היא עבירה שעונשה מאסר עד עשרים שנים או יותר, כולל מכירה, העברה או תיווך, גם ללא תמורה . פרק ההיתרים מאפשר עיסוק חוקי בסמים מסוכנים לצרכים רפואיים, מדעיים או תעשייתיים . בתי חולים, בתי מרקחת, מפעלי תרופות ומכוני מחקר יכולים לקבל רישיונות להחזקה, ייצור, ייבוא, ייצוא והפצה של סמים מסוכנים תחת פיקוח הדוק ותיעוד מלא . פרק העבירות הוא ליבת האכיפה הפלילית . הוא מחולק לשלושה סימנים : ייצור, החזקה ושימוש ( עונש עד 20 שנה למסחר ומעבר ) ; והדחת קטינים ( עד 25 שנה — מהעונשים החמורים ביותר בספר החוקים הישראלי ) . פרק ג' 1 , שנוסף מאוחר יותר, עוסק בעיסוק בקנאביס לצרכים רפואיים ולמחקר . הוא נולד מההכרה שלקנאביס יש תועלת רפואית מוכחת במצבים מסוימים . היחידה לקנאביס רפואי ( היק"ר ) במשרד
|
|