|
|
עמוד:11
םקודת ה מים המ וכנים | 11 הופכים לא רק לסמים מסוכנים אלא גם לסכנה פיזית מיידית — סכנת פיצוץ, שריפה, הרעלה או כוויות כימיות קשות . הפיקוח הבינלאומי על חומרי מוצא מוסדר באמנת האו"ם מ- 1988 . בישראל, משרד הכלכלה מוסמך להנפקת רישיונות לייבוא וייצוא כימיקלים הנכללים ברשימות, ואגף הרוקחות במשרד הבריאות מפקח על חומרי מוצא המשמשים לייצור תרופות . יצרנים ויבואנים מורשים יכולים לייבא, לייצא ולייצר תרופות הכוללות חומרים אלו רק בהתאם לחוק ותוך דיווח ומעקב על כמויות . * * * "סמים קלים" ו"סמים קשים" הם מונחים שכולנו משתמשים בהם, אבל מבחינה משפטית בישראל אין להם משמעות . פקודת הסמים המסוכנים לא מבחינה ביניהם . קנאביס, קוקאין, הרואין, MDMA , כולם נחשבים ל"סם מסוכן", ללא דירוג רשמי של דרגת הסיכון או הנזק הפוטנציאלי שלהם . "ראיתי מקרים שבהם בחור עם גרם קנאביס קיבל הפניה לטיפול, ובחור אחר עם אותה כמות בדיוק הועמד לדין״, מסביר דני, עורך דין פלילי מתל אביב . ״ההבדל ? הנסיבות . אם יש עבר פלילי, אם נתפסת באזור בעייתי, אם היה חשד לכוונת הפצה — השופט יתייחס אחרת״ . המערכת המשפטית מפעילה שיקול דעת שמבחין בין חומרים, נסיבות ורמת הסיכון . השיקולים כוללים את החומר הספציפי, הכמות, נסיבות השימוש, הרקע האישי של האדם והקשר הפלילי הנלווה . כך יוצא שאדם שנמצא עם כמות קטנה של קנאביס לשימוש עצמי, סביר שיקבל הפניה להליך טיפולי או חינוכי, בעוד אדם שנתפס עם קוקאין, הרואין או סמים פסיכואקטיביים מסוכנים עלול לעמוד לדין פלילי מלא ולעיתים לרצות עונש מאסר בפועל . בארצות הברית, לעומת זאת, החוק הפדרלי מחלק את הסמים לחמש קטגוריות ( " Schedules " ) לפי השימוש הרפואי המקובל ופוטנציאל השימוש לרעה או התלות בהם . Schedule I כולל את הסמים
|
|