|
|
עמוד:11
יואפ מאגי שאל אשיי ? מ זאי״ 11 מהים הלקרדי . שתי החנויות, אחת בראשון לציון ואחת בשוק ברחובות, הצליחו יפה . אלא שלרוע מזלי, לסבי היו שני בנים, ועליי נגזר להיוולד דווקא לבתו . הבנים הממשיכים המשיכו את דרכו, וכל אחד קיבל חנות דגים מניבה עבורו ועבור ילדיו . ואילו אנחנו, ילדיה של הבת, נאלצנו להידרדר ולמצוא לנו דרך, עבודה, קריירה ופרנסה ממש במו עצמנו . אז לפעמים אני דייג ולפעמים יועץ . אני ממעט לכתוב על דברים שאיני מבין בהם . בהיעדר כישורים פרקטיים אחרים למדתי משפטים, וניסיתי כמיטב יכולתי לעבור את כל השלבים הללו, שנתן היועץ מראשית הפרק לדייג המתחיל שהייתי בראשית דרכי . התחלתי את הקריירה האזרחית שלי כעורך דין בתחום נישָתי ( נזקי גוף ) , באזור נישתי ( דירת 3 חדרים בבניין ישן ברחובות ) , בהרכב נישתי ( הצטרפתי לאב ובנו, דב וגלעד מרקמן, והמשכתי רק עם גלעד ) בתור הצלע הנישתית בהרכב ( הייתי עורך הדין שמטפל במה שנשאר ומחליף את המזכירה שעבדה במפוצל, בעת הפסקות הצהריים שלה ) . מנגד, המשכורת הראשונית שלי היתה מחפירה . הצטרפתי למשרד בגיל 28 , קשוב לחלוטין לעצות ולדרך של היועץ שלא היה לי . בדרך הגדלנו קצת את הסניף ברחובות, גדלנו מבַּסטה קטנה ( שני עורכי דין ומזכירה ) לחנות, את החנות הגדלנו למינימרקט למשפטים, אחר כך לסוּפּר, אחר כך פתחנו סניף נוסף ואז פתחנו רשת, ובסוף 2024 , באיחור קטן, בגיל 56 , במלאת לנו כ- 350 עובדים, יותר מ- 110 עורכי דין ו- 13 סניפים ( לראשונה גיליתי שלא רק חנויות מזון, חנויות בגדים ומכוני יופי עשויים להפוך לרשת ) , הנחתי את המפתחות ואת האחוזים שלי על השולחן, העברתי את
|
|