|
|
עמוד:14
14 נאן שפרד ברמה, שכן לפתע מבעד לפרצה רואים קרקע מוצקה שנדמית במרחק שלושה צעדים מאיתנו, אבל לאמיתו של דבר שוכנת מאחורי תהום של 600 מטרים . ״ זהו הצד השני של מטבע הקדוּשה : היא תהומית . אפשר להבין את האיסור המקראי לגעת בקצה ההר . כל ספר מעניק דברים שונים לקוראים במקומות ובזמנים שונים . בימינו אלה כאן, בישראל, בין שאר סגולותיו, זהו ספר על אפשרות אחרת של המונח ״אדמת קודש״ . אין בקודש הזה תביעה לבעלות ואין בו שמץ כוחניות . כל היצורים, מפרח ועד אישה, הם שוכני ההר, הם של ההר . מהקודש הזה נובעת יראת כבוד ואי-פגיעה . להיות על האדמה משמעו להיות בין ליבת כדור הארץ לכוכב, ״בין האש של הסלע לאש של השמש״ . ודווקא מתוך תחושת קַטנוּת זאת עולה ההכרה בייעוד האנושי : לדעת את העולם ולהללו, כי ״חוויית האדם מגדילה סלע, פרח וציפור״ . ההגדלה הזו מתבטאת בדיוק בספרות השירית שלפנינו, ספרות שהיא תיאור של הר אבל גם תיאור חיים של אישה שנטלה לעצמה חופש לחיות, חופש להיות חופשייה .
|
|