|
|
עמוד:11
11 ההר החי לי את היכולת הפיזית לעקוב אחרי הסופרת הזאת, שנדמה שפשוט יוצאת מפתח ביתה ומתחילה לטפס בקלילות . עד שלא הגעתי למקום לא הבנתי עד כמה עצום ורחב ידיים הוא הנוף הסלעי הזה, עד כמה חשוף לרוחות . נאלצתי להחליף את התוכנית בטיולים מתונים יותר, למרגלות ההרים, ליערות ולאגמים הקרים כקרח . הספר הזה מקדֵש חבל ארץ הררי . גם אנו מכירים, בתרבות העברית, קשר בין הר וקדושה, למשל בהר סיני . אך איננו יודעים דבר על הצומח והחי בהר סיני המקראי . איננו יודעים דבר על סלעיו, על השמים מעליו, על ימיו ועל לילותיו . ההר המקראי הוא אמצעי סמלי למפגש בין משה והאל, והקודש נמצא מעבר להר, בגבהים, שמהם יורדים ונמסרים לוחות הברית . ההר העברי הקדוש הוא אמצעי למטרה, מעין סולם הניצב ארצה וראשו בשמים . לא מפתיע שלצד ההתגלות הבאה מן ההר, אסור בתכלית לגעת בו : ״הִשָּׁמְרוּלָכֶם עֲלוֹת בָּהָר וּנְגֹעַ בְּקָצֵהוּ ; כָּל הַנֹּגֵעַ בָּהָר מוֹת יוּמָת״ ( שמות יט, יב ) . קדושת ההר של שפרד שונה בתכלית . ההר שלה מזמין מגע, מבקש עלייה . טמונות בו סכנות, אך לרוב הוא מסביר פנים . הקדוּשה נמצאת בו ובתוכו, לא מעבר לו . קדושתו משמעה שהוא זוהר מרוב פלא, והספר שלפניכם מנסה ״לעשות קצת סדר״ בפלא, לתארו על פי נושאים . שמות הפרקים בתוכן העניינים מתארים את הנושאים העיקריים, ובהם מים, כפור
|
|