|
|
עמוד:13
הקדמה | 13 פרקי הספר הבאים ( פרקים 3 – 8 ) יוחדו למגוון סוגיות הקשורות לעפיפוני המדבר הפזורים ברחבי דרום-מערב אסיה ומקומות אחרים בעולם . בפרק 3 אנו מציגים את תופעת העפיפונים וטיפוסיהם ומתארים את השימוש בהם לציד המוני של בעלי פרסות, כפי שעולה מעדויות של נוסעים באזור ומחרותות סלע שנחרתו על מחשופי אבן במקומות שונים במדבר . עדויות אלה מספקות מידע חשוב על אופן השימוש בעפיפונים ועל מיני חיות הבר שנלכדו בהם . בפרק 4 אנו מתארים במפורט את עפיפוני הנגב ומציגים את הידע הרב שצברנו במהלך מחקרם בשדה . תוצאות החפירות שימשו אותנו כדי לאפיין את טיפוסי העפיפונים, את שיטות הבנייה שלהם ואת מיקומם הגיאוגרפי . כל אלו מעידים על ההיכרות הקרובה שהייתה לאנשי המדבר הקדומים עם חיות הבר ועם דגמי התנועה שלהן במרחב . המידע הארכיאולוגי שנאסף בחפירות משמש אותנו גם בפרק 5 כדי להציג את התקופה שבה נבנו העפיפונים בנגב ובסיני, וכדי לעמוד על משך השימוש בהם ואף לאפיין את התרבויות שבנו אותם . נתונים אלו מדגישים את ההבדל הגדול בין העפיפונים בנגב ובסיני לעפיפונים באזורים אחרים בדרום-מערב אסיה ובעיקר במזרח ירדן ובסוריה . דגמי תפוצת העפיפונים ברחבי העולם נדונים בהרחבה בפרק 6 . מידע זה, המתבסס על נתונים ארכיאולוגיים, היסטוריים ואנתרופולוגיים, מלמד על השימוש הנרחב שנעשה בעפיפונים . נראה כי בכל אזור הותאמו העפיפונים לתכונות בעלי החיים הניצודים, לטכנולוגיות המוכרות לחברות הציידים ולתנאי השטח . גודל העפיפונים, צורתם ומיקומם הותאמו להפליא לתנאים הגיאוגרפיים של הסביבה ולדפוסי ההתנהגות האופייניים לכל מין של החיות הניצודות . בפרק 7 אנו מתארים את המינים הניצודים ואת האקולוגיה של המערכות המורכבות שבהן חיו . העפיפונים נבנו לאורך מסלולי תנועה יומיים של קבוצות קטנות של פרסתנים ומסלולי נדידה עונתיים של אוכלוסיות גדולות של מיני בעלי פרסות, ומיקומם מאפשר לסרטט באור חדש את מחזור החיים של מיני אוכלי העשב העיקריים שחיו בעבר בנופים הצחיחים של המזרח התיכון . הציידים הקדמונים התוודעו למסלולי הנדידה ולמדו אותם . לדעתנו, חסימתם של המסלולים במלכודות הייתה גורם מרכזי בהכחדת חיות אלו מנופי המזרח התיכון או הגורם, שבשילוב עם שינויי אקלים שהתרחשו בעבר, הביא לצמצום אוכלוסיות בעלי החיים הניצודים, לעיתים עד להכחדתם . באמצעות שחזור הנופים הקדומים ובאמצעות מידע היסטורי על האקולוגיה של בעלי הפרסות ועל דגם נדידתם במרחב, אפשר לאפיין את מדבריות האזור ולהשוות בינם ובין מרחבים אחרים בעולם שבהם עדיין חיים עדרי ענק של בעלי פרסות . מקרי מבחן מאַלפים כוללים את מישורי הסרנגטי במזרח אפריקה, את מישורי העשב בערבות מרכז אסיה בקרבת ימת אראל ואת המישורים הגדולים של ארצות הברית וקנדה . שרידיהם האילמים של עפיפוני המדבר מעידים על מארג חיים ייחודי שנקטע . לכן בפרק 8 בחרנו לשלב בין מקורות הידע שהוצגו בפרקים הקודמים במטרה לנתח במבט רב-תחומי את דגמי ההתנהגות ואת המסגרות החברתיות של תרבויות הציד ולהיטיב להבין את השפעות השימוש בעפיפונים על הסביבה הקדומה .
|

|