|
|
עמוד:12
12 | פקתרפ הנסיבות שבהן אוכלסה העיר ועוצבה תפרוסת המגורים בה בטווח השנים הנדון כאן הן ייחודיות לה . רק שתי ערים נוספות — ברלין וניקוסיה — חוו או שעודן חוות תנאים גיאופוליטיים הדומים במידת מה לאלו ששררו בירושלים החצויה . למרות נקודות הדמיון הבסיסיות בין שלוש הערים, הרי שהנסיבות הייחודיות שבהן נחצתה כל אחת מהן והתנאים השונים ששררו בהן אינם יכולים לשמש מצע לדיון תאורטי מכליל . צילוקה, דלדולה ובּיתורה של ירושלים במלחמת העצמאות היו גורמים חשובים שהשפיעו על התפתחותה עד למלחמת ששת הימים, אך הם אינם מספרים את הסיפור כולו . בנפרד מן ההשפעות המכריעות שהיו למלחמה על העיר, במהלכה נעשה חלקה הישראלי לעיר במדינה שזה עתה קמה, הלכו והתגבשו בהדרגה מנגנוניה של המדינה הצעירה, מוסדותיה והגופים האמונים על רווחתם של אזרחיה, תוך כדי חיכוכים הדדיים, מחלוקות, כיפופי ידיים וכפילויות לרוב . נוסף על כל אלה, הייתה ירושלים הישראלית לעיר קולטת עלייה בתנאים של מחסור בהון, היעדר ניסיון וזמן דחוק שהקשו על המלאכה המורכבת ובצילם של מתחים עדתיים, דתיים, אידאולוגיים וחברתיים-כלכליים בין תושביה . מתן קורת גג לתושבי העיר נתפס לא רק כמענה לצורך אנושי בסיסי וכחובתה של המדינה, כי אם ככלי לביסוס הריבונות הישראלית על העיר לנוכח סכנת הבינאום שריחפה מעל ראשה, ביסוס כלכלתה וביצור ביטחונה . עבור תושביה — ממזרח וממערב, ותיקים ועולים, מבוססים וקשי- יום, דתיים וחילוניים — קורת הגג הנוחה, בת ההשגה, המצויה במקום בטוח ונגיש במרחב העירוני, הייתה בבחינת משאת נפש, והם דרשו אותה וידעו לעמוד על זכותם לקבלהּ בהתאם לכוחם . לפי התאוריה החברתית שפיתח הסוציולוג פייר בורדייה ( Bourdieu ) , פרטים וקבוצות מצויים במאבק מתמיד לשים ידם על משאבים יקרי ערך המצויים בצמצום או לשמר את אחיזתם בהם . הם עושים זאת בסיוע הון כלכלי המתבטא בכסף או בנכסים ממשיים אחרים המצויים ברשותם, הון חברתי המתבטא בקשריהם החברתיים עם גורמים רבי השפעה והון תרבותי המתבטא בהשכלתם ובאורח חייהם . השילוב בין הון חברתי להון תרבותי מעניק גם הון סמלי המתבטא בכבוד ובהערכה שלהם הם זוכים 3 תאוריה זו מסייעת בהבנת התהליך שבו שוכנו תושבי ירושלים מיתר חלקי החברה . בטווח השנים הנדון כאן, במהלכו קבע, במידה רבה, ההון שבו החזיקו חברי קבוצות שונות בעיר את גודל דירותיהם, את איכותן ואת מיקומן במרחב העירוני . אם כן, התהווּתהּ של מפת המגורים של ירושלים באותן שנים הייתה תולדה של תהליכים פוליטיים וחברתיים, כשם שהייתה קשורה בזמינות קרקעות, בתנאים טופוגרפיים ובגורמים נלווים אחרים . במבוא לספר זה ניתן רקע מפורט על קביעת המסגרות המרחבית והתכנונית שבה התפתח חלקהּ הישראלי של ירושלים עד למלחמת ששת הימים ועל ההשפעות 3 בורדייה, צורות ההון, עמ' 241 – 258 ; דרהר, ההבנייה החברתית, עמ' 53 – 68 .
|
|