|
|
עמוד:12
21׀מבוא בארץ-ישראל, שהתחוללו בה שינויים מופלגים בשלושת העשורים הללו . אחד השינויים העיקריים התחולל כבר באמצע שנות העשרים : התברר כי רוב העולים לארץ — ובכלל זה רובם הגדול של החברים והחברות בתנועת 8 עוד שינוי שקרה באותה עת הוא הגידולהעבודה — העדיפו להתגורר בערים . המספרי של ציבור הפועלים : מכמה אלפי צעירים, רובם רווקים, לקבוצה חברתית גדולה ביותר, של כ- 175,000 גברים ונשים, רובם בעלי משפחות, 9 במחקר זה אבחןמתוך כ- 420,000 יהודים בוגרים שחיו אז בארץ-ישראל . את מקומו של הגבר במשפחותיהם של חברי תנועת העבודה ופעיליה שחיו באותן שנים בערי הארץ ושאורחות חייהם לא התאימו לדרישות של אותו אידיאל הרואי שבן-גוריון דיבר עליו . פער זה ואחרים, שמתוכם התעצבה הגבריות היהודית בארץ-ישראל בתקופת המנדט, ייבחנו כאן בהיצמדות רבה ככל האפשר לאופן שבו חברי התנועה, פעילים ועסקנים בכל הדרגים בארגוני הפועלים ובעיקר ההסתדרות, חוו אותם בחיי היום-יום שלהם . בכך אציע כאן תיאור שיאפשר להבין טוב יותר כיצד נוצרה ההגמוניה של תנועת העבודה הציונית ביישוב היהודי בארץ-ישראל ובתנועה הציונית העולמית בתקופת המנדט . מבוא במחצית השנייה של המאה התשע עשרה ובראשית המאה העשרים התחוללו בקרב יהודי אירופה שינויים דמוגרפיים, כלכליים, מרחביים ופוליטיים 10 שינויים אלו, והלחץ החריף שהם הפעילו על המבנה הקהילתי של עצומים . היהודים באותם עשורים, עמדו בשורש החלטתם של מיליונים מיהודי מזרח 11 הגירה גדולה זו באהאירופה להגר לארצות אחרות, ובראשן ארצות הברית . 8 בשנת 1936 לדוגמה חיו בערים ובמושבות עירוניות כ- 78 אחוזים מיהודי ארץ-ישראל . ראו : גרץ וגורביץ, שנתון סטטיסטי, עמ' 37 . בשנת 1937 נערך מפקד ההסתדרות האחרון מתוך שלושה בתקופת המנדט, ובו צוין כי 86 אחוזים מהעובדים היהודים בארץ- ישראל גרים בערים ובמושבות ( ללא הבחנה בין מושבות עירוניות ושאינן עירוניות ) . ראו : מפקד ,1937 עמ׳ 9 . על העדפת החקלאות והחיים בכפר על פי האידיאולוגיה של תנועת העבודה, ועל הסתירה בין גישה זו ובין העדפותיהם של מרבית העולים לארץ כבר בראשית שנות העשרים, ראו : בן-אברם וניר, העלייה השלישית, עמ' 47 - 70 . 9 גיל, המבנה הדמוגרפי, עמ' 3 - ,7 32 - 33 . 10 על כך ראו למשל : אלרואי, המהפכה השקטה, בעיקר עמ' 23 - 56 . על המשמעויות החברתיות, התרבותיות והפוליטיות של המודרניזציה של היהודים במזרח אירופה במפנה המאה העשרים ראו לדוגמה : אורי, מתרסים ושלטים . לתיאור הקלסי של משבר המודרניזציה בעם היהודי באירופה ראו : כ״ץ, מסורת ומשבר ; הנ״ל, היציאה . 11 אלרואי, המהפכה השקטה, עמ' 73 - 87 .
|
|