|
|
עמוד:14
14 הקדמ ה ירושלים, וההולכים ושבים לא נראו בעיניי יוצאי דופן . היות שזיכרונותיי מביקוריי הרבים בבני ברק וקשריי עם בני משפחתי בעיר משתרעים על פני יותר מחמישים שנה, יכולתי להתרשם ישירות מן התהליכים הרבים והמגוונים שהתחוללו הן בעיר עצמה הן בחברה החרדית שצמחה בה . אחת ממטרותיו של ספר זה היא לתאר את הפיכתה של החברה החרדית, בייחוד זו של בני ברק, מֵחֶברה הרואה את עצמה חלק מן הציבור הישראלי ולמעט הקפדה בשמירת מצוות אינה מתבדלת משאר אזרחי המדינה – לחברה שההתבדלות וההסתגרות היו בעבורה לערך עליון . מֵחֶברה שהופעתם החיצונית של בניה ובנותיה לא הייתה שונה מאוד מזו של כלל הציבור הישראלי, לחברה שאימצה הופעה חיצונית ייחודית המכריזה קבל עם ועדה על שונותה . מחברה שבה רוב הגברים שירתו זמן מה בצבא ולאחר נישואיהם החלו לעבוד במגוון עיסוקים, לחברה המבקשת להתנתק מאורח החיים הישראלי . מחֶברה שהיו בה מי שבבתיהם התחבא מקלט טלוויזיה בארון סגור בסלון, ונערים ונערות פקדו את הספריות הציבוריות וקראו ספרים ממיטב ספרות הנוער, לחברה שעולמה התרבותי מנוכר לחלוטין לזה של שאר הציבור בישראל . ספר זה גם מבקש לבסס את הטענה כי בני ברק היא 'בירת החברה החרדית' ולתאר את התהליכים ההיסטוריים, החברתיים והדתיים שהתרחשו בעיר והובילו לתמורה שחלה בחברה החרדית . במאמר שהתפרסם בשנת 2017 קבע קימי קפלן, העוקב בדקדקנות אחר מצב המחקר על החברה החרדית, כי 'המכנה המשותף לרובם המכריע של פרסומים אלה [ על החברה החרדית בישראל ] הוא ההתעלמות של כותביהם מהֶקשרים היסטוריים 1 קפלן מיקד את ביקורתו במחקרים ובחוקרים שהתעלמואו הדחקתם לשולי הדיון' . מן הרקע ההיסטורי של החברה החרדית, או שלא ראו חשיבות בהכרת התהליכים ההיסטוריים לשם הבנת החברה החרדית בימינו . מטרה נוספת של ספר זה היא אפוא לתאר את תהליך התפתחותה של החברה החרדית בארץ-ישראל ובמדינת ישראל, תוך התמקדות במקרה המבחן הייחודי של בני ברק . מטרה אחרת של ספר זה היא לבחון בחינה רחבה ככל האפשר את התפתחותה של המושבה בני ברק שהוקמה בשנת ,1924 ואת גלגולה למועצה מקומית ואחר 1 קפלן, פרספקטיבה היסטורית, עמ' 268 .
|
|