הקדמה מאת פרופ' אמיר בן–פורת

עמוד:13

הקדמה | 13 ביישוב היהודי . המנהיגים של מפלגות הפועלים ידעו על הקשר שנרקם בין ספורט לפוליטיקה : באירופה יסדו מפלגות פועלים ארגוני ספורט לחבריהן, ובין השאר השתמשו בארגונים הללו למטרותיהן הפוליטיות . יש לציין כי מרגע לידתה של 'ההסתדרות', היא לא ראתה את עצמה כאיגוד מקצועי ותו לא . בהשפעת הסוציאליזם האירופאי, היא פעלה להקמת קהילת פועלים, שתדאג להיבטים חשובים של חיי חבריה : עבודה, בריאות, חברה ותרבות . מועדוני 'ההסתדרות' שהוקמו במושבות ובערים היהודיות או המעורבות שימשו 'בית' עבור הפועלים המקומיים, מרביתם רווקים ובודדים . הספורט היה ( גם ) לעיסוק חברתי, למפגש מסודר פחות או יותר אחר שעות העבודה ובסוף השבוע . מכאן שהקמתו של ארגון ספורט לפועלים הייתה טבועה אפריורי ברעיון האוטופי של 'ההסתדרות' . הרעיון התחיל להתממש באירוע מקומי משמעותי מאוד : במאבק על 'עבודה עברית' במושבות . הפועלים היהודים נוכחו לדעת כי בינם לבין האיכרים קיים פער מעמדי שהתבטא בעיקר, במחלוקת על 'עבודה ערבית' . כבר בשנת 1914 בפתח תקווה, פרשו הפועלים מ'מכבי' המקומי בטענה שהאגודה הזו עומדת לצידם של המשגיחים, כלומר לצידם של מעבידיהם . ואכן, כשמונים אחוזים מחברי 'מכבי' בפתח תקווה היו מן האיכרים ומן הסוחרים המקומיים . מן ההיבט המעמדי שהלך ונחשף, לצד ההיבט הלאומי, 'מכבי' היה ביתה של הבורגנות המקומית . השייכות של הפועלים לארגון זה התגלתה להם כתודעה מזויפת : מה להם להשתייך לארגון ספורט בבעלותם ובניהולם של מעבידיהם שלמעשה מתנכלים להם ומעדיפים פועלים ערבים על פניהם . להלכה נמצאו כאן שני ניגודים בינם לבין הפרדסנים : ניגוד מעמדי וניגוד לאומי וציוני . מחוסר ברירה המשיכו הפועלים במקומות היישוב השונים להשתתף בפעילויות של 'מכבי' . אולם, בקרב מעמד הפועלים ההולך ומתארגן ביישוב, החלה להתעורר מודעות מעמדית וזו הניעה ביקורת וחיפוש אחר ארגון ספורט משלהם . בשנת 1923 התארגנו מספר פועלים בתל אביב, פרשו מפעילותם ב'מכבי' והקימו קבוצה ( קלוב ) נפרדת לכדורגל . בשנת 1924 הוקמה קבוצת כדורגל נוספת לפועלים בחיפה . התארגנויות נוספות של ספורטאים פעלו באזור עמק יזרעאל, וכל אלה הביאו לכך שבאוגוסט שנת 1925 התכנסו בעפולה נציגיהן של קבוצות ספורט פועלים, והחליטו להתאגד לארגון ספורט נפרד שיפעל בחסות 'ההסתדרות' . הייתה זו התארגנות ראשונית וניסיונית, שכעבור זמן קצר היוותה בסיס להקמתו של 'הפועל' הארצי .

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר