|
|
עמוד:5
תודות ספר זה החל את דרכו בשיחת חולין עם הוריי, זכרם לברכה . ביקשתי לדעת עוד ועוד על חייהם במרוקו, וניכר בהתלהבותי כי אני מבקש ללבוש על עצמי זהות זו . תגובתם הייתה מפוכחת ומצננת . אימי אמרה לי, "אתה צבר, נולדת כאן . זה משהו אחר," ואבי סיכם בפשטות, "אתה לא מרוקאי, אתה ישראלי . " לאחר לכתם שבתי אל אותה שיחה, וביקשתי לנסח באופן שיטתי ומקיף את התובנה האינטואיטיבית שלהם, לבנות מגדל של טיעונים הנובעים זה מזה, אשר יחד מציירים תמונה ברורה שלפיה זהותנו כאן, בישראל, היא זהות ישראלית . רבים מחבריי היו לאורך השנים קהל לשיחות ארוכות שבהן הלכו והתגבשו הטיעונים שבספר . מרדכי כהן היה שותף קרוב לגיבוש הרעיונות, וכן קורא נאמן של כתב היד . גיל ססובר דחף, עודד ועשה כל שביכולתו כדי שכתב היד יגיע לבשלות לקראת דפוס . התלהבותו והקריאה החוזרת של הטיוטות, בצירוף הערות מאירות עיניים, הפכו את המסע הזה למלהיב ומהנה . שגיא אלבז קרא והציע בהערותיו כיוונים חדשים, אשר תרמו לדיוק הטיוטה הסופית . כתב היד נשלח גם לקוראים חיצוניים . דוד אוחנה ודוד סורוצקין העניקו לו עומק ודיוק, אשר היו חיוניים לשיפור הטיוטות הראשונות . במהלך השנים, ההוראה שלי בקריה האקדמית אונו אפשרה לי להעלות חלק מן הטיעונים שבספר לדיון בכיתה . תלמידיי לאורך השנים סיפקו משובים
|
המכון למחשבה ישראלית
|