פרק 1 בליץ על טהרן

עמוד:14

אכן, סכנות ההשמדה נהפכו לממשיות וקריטיות . אבל כמו שהעם העברי הקדמון בתנ"ך ידע לקום כלביא ולהשמיד את אויביו ‑ כך גם עם ישראל של ימינו . ההכנות למבצע נמשכו מעל שנה . באפריל 2024 זימן ראש הממשלה את כל ראשי מערכת הביטחון ‑ שר הביטחון, הרמטכ"ל, אלופי אמ"ן והמבצעים, ראשי המוסד והשב"כ, מנכ"ל משרד הביטחון וראש המועצה לביטחון לאומי ‑ לדיון חשאי, שבו הנחה אותם להתכונן להתקפה על איראן בתוך שנה . תאריך היעד נקבע לאפריל 2025 אבל נדחה בחודשיים מסיבות טכניות . הפעם היה ברור כי איראן דוהרת לנשק אטומי ולהצטיידות בלהקי טילים כבדים, והיה צורך להשמידם מבעוד מועד . בעבר התנגדו ראשי הקהילה הביטחונית בתוקף ליציאה להרפתקה באיראן, מעצמה ענקית בת 90 מיליון התושבים ובעלת השטח שגודלו כמחצית אירופה . ראש המוסד האגדי, מאיר דגן, התקומם נגד הרעיון, שאותו ראה טיפשי והזוי . הוא התנה את הסכמתו רק למצב שבו "המאכלת על צווארנו" . ואכן, הפעם חשו הכול שהמאכלת על הצוואר, וקיבלו פה אחד את הנחייתו של ראש הממשלה . תוכניות המבצע עודכנו, וחלקים מהן אף שונו לקראת סוף 2024 ; עיקר השינוי היה בהחלטה להרחיב את התוכניות המקוריות, שהתמקדו בתקיפת שלושת יעדי הגרעין העיקריים ‑ נתנז, איספהאן ופורדו ‑ למספר רב של מטרות משנה, וגם למטרות צבאיות ולאתרי ייצור ושיגור טילים . באותו מועד גם החלו האימונים האינטנסיביים לקראת המהלומה שתונחת על איראן . ההכנות למבצע הקיפו למעלה מאלף איש ‑ קצינים, טייסים, מכונאים, מומחי סייבר, אשפי ,8200 יחידות מיוחדות, חוקרים ויחידות מודיעין שלמות . ועל אף הנוהג האומלל בישראל להדליף מיד כל פרט לתקשורת ולרשתות החברתיות ‑ הפעם נשמר הסוד היטב, ואיש מהמעורבים בהכנות לא פצה את פיו . ישראל התכוננה לספיגת מהלומה קטלנית מאיראן, בתגובה להתקפה . ההערכות המוקדמות צפו כי בצד הישראלי יהיו בין 800 ל ‑ 4,000 הרוגים . כמו כן נלקחה בחשבון האפשרות שהטילים האיראניים יפגעו במתקנים השמורים של צה"ל, אולי אף בבור, מרכז השליטה והפיקוד התת ‑ קרקעי של 14  המוסד : מלחמת המוחות

ידיעות אחרונות


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר