|
|
עמוד:12
נבואה ומיסטיקה 12 מהכיבוש הבריטי, הרי שאופן מחשבה זה, אשר הוטמע גם בקרב הכפיפים, ושכנע רבים מהם כי תרבותם נחותה מתרבותו של הכובש, הביא רבים בהודו להתייחס ברצינות רק לנושאים שניתנה להם לגיטימציה מערבית . מנגד, אותה רוחניות הודית, כגון זו שניסה המהרישי לקדם באמצעות שיטתו האישית, נתפסה במערב במאה וחמישים השנים האחרונות באופן חיובי, בעיקר בשל דרך המחשבה המנסה, כפי שלובלסקי טוען, לשכנע קהל מערבי ומזרחי כאחד בדבר היותה של התרבות ההודית מעין קרובת משפחה של תרבות המערב . לפי תפיסה זו הרוחניות והמיסטיקה ההודיות אינן אלא פנים אחרות של אותו המטבע, אשר מוצא במערב את ביטויו בחשיבה מדעית ורציונליסטית . שמעון לב בוחן במאמרו 'ארץ הקדם — המבט הטקסטואלי על הודו ועל תרבותה' מגמות והיבטים מרכזיים בזיקה של העולם היהודי והציוני אל הודו ותרבותה, ומאפיין מפגש זה בשלושה מישורים : המפגש הטקסטואלי, הנוגע בשאלה מה נכתב במסורת היהודית על הודו ותרבותה ומדוע ; המפגש האישי, ובעיקר זה שבין גנדהי ותומכיו היהודים בדרום-אפריקה ; ולבסוף המפגש הפוליטי בין שתי התנועות הלאומיות — ההודית והציונית — עד לכינונן של מדינות הלאום . מאמר זה מתמקד בעיקרו במרחב הטקסטואלי . לב טוען כי היחס המורכב והדו-משמעי אל הודו ותרבותה בפרספקטיבה היסטורית כמעט נפקד מהשיח המחקרי עד כה, והדיון הנוכחי מבקש למלא את החסר . לב מאפיין את היחס הזה מצד אחד בהערצה ל"חוכמה" של המסורת ההודית, ומצד שני ברתיעה ואף זלזול כלפי מה שנחשב כמנהגיה המוזרים של הודו ובמיוחד הפגאניות ההודית . עם זאת היחס להודו היה שונה וחיובי יותר מאשר ל"שחור" ולתרבויות "העולם החדש", שכן היחס המורכב להודים נעוץ ביסודו בדיאלוג בין התרבות היוונית לתרבות המזרח, וכן בהשוואה המוקדמת שנעשתה כבר בספרות היוונית בין הברהמינים ליהודים . דניאל שפרבר עוסק במאמרו 'מעמדו ההלכתי של ההינדואיזם' בשאלת מעמדו ההלכתי של ההִינְדוּאִיזְם מנקודת מבט יהודית . הוא מתאר כיצד ביקר בהודו מספר פעמים, כאשר אל מול הגודש המהמם של "צלמים קדושים" חש אכול ספקות באשר לפרשנותו ולפיה ההינדואיזם הוא מעין דת מונותאיסטית . או אז, מעבר לעשור שנים, הדהדו בזיכרונו דבריו של דיאננדה, וכמו הפצירו בו להבין את משמעות הפסוק : "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְהוָה אֱלֹהֵינוּיְהוָה אֶחָד" ( דברים ו' : 4 ) , ושיככו מעט את ספקותיו . מבחינתו ניתן לזהות בבירור את הדברים הללו, או לפחות להשוותם, לתפיסה היהודית של היות האֵל "סובב כל עלמין" ( דהיינו נשגב ) ו"ממלא כל עלמין" ( דהיינו אימננטי ) , זיהוי המחזק את מסקנתו — תולדה
|
|