|
|
עמוד:11
פתח דבר 11 של דתות העשוי היטב יוביל הן להבנת התופעה הדתית לגווניה והן לקידום הדיאלוג הבין-דתי, ובהתאם לכך אנו מקווים שאכן יתרום קובץ מאמרים זה לחקר יחסי הגומלין המורכבים שבין הדתות העתיקות שמוצאן בהודו ובישראל, כמו גם לקידום דיאלוג יהודי-הינדואי חי ותוסס . ספר זה הוצא לאור בסיוע הקרן הלאומית למדע, ועל כך נתונה תודתנו העמוקה . להלן תקציר מאמרי הספר : שלומי מועלם עוסק במאמרו 'דתות נבואיות ודתות מיסטיות : המחלוקת העתיקה בין הודו לישראל' בטקסונומיה של הדתות אותה העמיד חוקר הדתות רוברט זהנר, איש אוקספורד . תוך שהוא מתפלמס עם אלדוס האקסלי שטען ל"אוניברסליזם דתי", טען זהנר כי דתות העולם מתחלקות למעשה לשני "דגמים" נבדלים : הדגם הנבואי, שמוצאו ביהדות ובמרכזו הציות לדבר האל, והדגם המיסטי, שמוצאו בדתות הודו ובמרכזו השאיפה להשגת נצחיות הנפש . לטענת זהנר לא ייתכן דיאלוג בין דגמים אלו, ובעצם קיימים "שני עמים נבחרים", ההודים והיהודים, שמציעים דרכים שונות לחיים הדתיים ולקיום האנושי, שהן הדרך המיסטית לעומת זו הנבואית . מועלם מבקש לבאר בהרחבה את יחסי דתות הודו וישראל על-פי תורתו של זהנר, תוך שהוא מציג דיון ביקורתי נוקב בהנחות היסוד המתודולוגיות והתאולוגיות של עמדה זו . בין השאר, חושף מועלם את עמדתו האידאולוגית של זהנר ביחס לנצרות, הבאה לידי ביטוי בהטייתו התאולוגית ובהצגתו את הנצרות כדת העולם האמיתית . מטרתו של מועלם היא להפריך באופן שיטתי את עמדתו של זהנר — ובזאת לפתוח מסלול לדיאלוג יהודי-הינדואי מחודש . אייזיק לובלסקי מתייחס במאמרו 'פנטסיה ומציאות בדימוייה של הודו במערב ובישראל' לניסיון לגשר בין מחשבת המזרח לבין הגות המערב במהלך מאה וחמישים השנים האחרונות . ניסיונות גישור אלו נוצרו בעיקר בשל הפערים הנובעים מהדיכוטומיה, אותה ביקר אדוארד סעיד בספרו אוריינטליזם משנת ,1978 בין המערב התופס את עצמו כמדעי ורציונליסטי, לבין המזרח ההופכי לכאורה, המאופיין בחשיבה לא רציונלית ורווי באמונות תפלות . כלומר, עבור מערביים החדורים בתפיסה דיכוטומית זו, הדרך לקרב את מחשבת המזרח ולהופכה לראויה עוברת דרך "מִעֲרוּב" שלה ודרך קבלת לגיטימציה מצד גורמים מערביים-מדעיים בעלי סמכות, בדיוק כפי שניסה המהרישי לעשות לשיטת המדיטציה שלו . עם זאת, בהתחשב בכך שהחברה ההודית הושפעה עמוקות
|
|