|
|
עמוד:11
תודעה מתבוננת׀ תודעה חוֹוה 11 הבחנתו של האנתרופולוג קלוד לוי שטראוס ( 1908 - 2009 ) כי 'המיתוס הוא סטרוקטורה שמחברת בין הטבע לתרבות' . לטענת שֹׁהם מיתוס הוא סינכרוני ולא דיאכרוני . אין לו נגיעה להתרחשות הריאליסטית-היסטורית, אבל אף על פי שלא-ניתן לאוששו, יש לו נגיעה עמוקה לחייו הפנימיים של האדם ולחייה של חברת האדם . באמצעות המיתוסים המכוננים האדם יוצר לא את תרבותו בלבד כי אם גם את הבנתו את טבע-העולם הסובב אותו . שֹׁהם חולף דרך תחנות רבות, מהן פילוסופיות, מהן מדעיות, מהן מיסטיות, הכוללות כולן מאפיינים מיתיים . רכיבים מיתיים כלולים לדידו בכל מאפייניה של המחשבה האנושית והבנתה את הקיום, ובכלל זה את חיי התודעה היוצרת מיתוסים, או חושבת לאורם . למשל, הוא מדגים כי אינטואיציות מדעיות רבות נוסדו אולי על בסיס מיתוסים קדומים, או רכיבים מיתיים, המתרוצצים במחשבת האדם, ויש להביא אף אותם בחשבון כאשר דנים במהפכות המדעיות והטכנולוגיות המאפיינות את זמננו זה . לדברי שֹׁהם, 'מיתוסים קדומים עשויים להטרים בדרכם ובלא מערכת מדידה אמפירית את שליָמים יתבהר כממשוּת, אף על פי שניכר בראשיתו כפרי של תודעה אנושית קודחת בלבד או כדמיון שאינו מתקבל על הדעת' . אמיר אור בונה את מאמרו הלוגוס של הרקליטוס על יסוד התפיסה שלפיה המפגש בין התודעה ובין העולם הוא מפגש של פענוח . לדידו, אינטואיציות מפענחות אלו מתקבעות והופכות לפילוסופיה כשהאינטואיציות מאורגנות כשיטה או כמערכת-הנחות . להערכת אור, הפילוסופים הפרה-סוקרטיים, הרקליטוס ופרמנידס, ביטאו שתי אינטואיציות מפענחות העומדות ביסוד החשיבה המערבית . הרקליטוס טען כי הדבר היחיד הקבוע במציאות הוא השינוי, ולפיכך דגל באחדות שיש בה ריבוי המשתנה והולך ; לעומתו פרמנידס טען כי ביסוד כל התופעות עומד אחד נצחי קבוע, כך שלאמִתו של דבר התופעות הן למראית עין בלבד . לדעת אור, דימוי צורני של הגותו של הרקליטוס הוא כעין פְרַקטָל ( צורה גיאומטרית בעלת דמיון עצמי, כלומר צורה שמורכבת מעותקים מוקטנים של עצמה בכל רמת פירוט שנסתכל בה ) ; לעומת זאת, הגותו של פרמנידס עומדת בסימן המעגל / הכדור . אצל הרקליטוס התנועות כולן על שונותן הן משל לתנועה עצמה, לפיכך ההתבוננות בתנועות השונות מקרבת אותנו אל התנועה עצמה, שבדמותה כל תנועה ותנועה נעשית . אצל פרמנידס הטיעון הוא לוגי דדוקטיבי . בלאו הכי האדם עומד בנצחי ובקבוע . עליו רק להרחיק ראות מעֵבר לעולם התופעות המטעה . הרקליטוס הדגיש את הלוגוס כממד האפיסטמי שבאמצעו האדם משיג את העולם במבט סינופטי אחד, וממנו הולכים ומתרחבים מעגליו לכל תחומי הווייתו של האדם . עם זאת, הוא רק
|
|