|
|
עמוד:8
אבי אלקיים ועודד מימון 8 תודעה לשפה ? מה הקשר בין תודעה למוח ? מה היחס בין תודעה לעולם ? מה בין תודעה ובין הזולת ? מה מקומה של התודעה בדתות הגדולות ובגישות רוחניות ומיסטיות ? אם מהפכת התודעה הראשונה שׂמה את הדגש במחקר האנליטי ובמדעי הקוגניציה והמוח, אולי הגיע הזמן למהפכת תודעה שנייה — תפיסה אינטגרטיבית יותר, מכלילה יותר של גישות לחקר התודעה, שתפיסות אנליטיות מוצאות בה מקום צד בצד עם תפיסות פנומנולוגיות, רוחניות ומיסטיות . זו התפיסה שהייתה נר לרגלנו באסוּפּה הנוכחית . טקסונומיה של תורות תודעה ׀ הצעה עיון באסוּפּה רנסנסית זו מביא בהכרח לשתי תובנות מרכזיות : הראשונה שבהן היא שחקר התודעה כרוך בשאלות מחקריות מורכבות וחשובות שיש להן השלכות המקרינות על עצם המהות האנושית . במאמרו הקלסי 'סוגיות פילוסופיות בחקר התודעה', הכלול באסוּפּה שלפנינו, מונה מייקל טאי את המרכזיות שבשאלות פילוסופיות אלו . עקרון המפתח המונח ביסודן הוא האופי החווייתי, הסובייקטיבי של התודעה — מה שמכוּנה לעתים באפיסטמולוגיה בשם 'קווליה' ( qualia ) , או איכויות סובייקטיביות . כל תיאוריה של תודעה מחויבת אפוא להתמודד עם שאלות מפתח אלו, כגון : כיצד ניתן להסביר את ההשתייכות הסובייקטיבית של התודעה ? כיצד ניתן להבין שהתודעה תמיד משויכת לנקודת מבט, לפרספקטיבה ? כיצד ניתן לחבר בין מנגנונים פיסיולוגיים אובייקטיביים לבין החוויה הסובייקטיבית ? התובנה המרכזית השנייה העולה מהניסיונות הרבים להתמודד עם שאלות אלו ואחרות היא, שבחקר התודעה יש היגיון מסוג אחר, הכולל ריבוי דעות ואפילו סתירות ופרדוקסים, בניסיון להסביר את המסתורין שבאינסוף . מתוך הגישות הכלולות באסוּפּה שלפנינו אנו מבקשים לעצב טקסונומיה מטא- תיאורטית, המסַווגת את אופני הגישה לחקר התודעה . התפיסה הרדוקטיבית ביותר היא הטענה המוניסטית שהתודעה לא קיימת כקיום עצמי אלא היא מפציעה ומגיחה כתוצאה מפעולה של מערכת נוירולוגית מורכבת . ניתן לומר כי לפי התפיסה הרדוקטיבית לא ניתן להבדיל בין תודעה של יצורי אנוש לבין תודעה של 'מוח בגיגית' ( brain in a vat ) , מוח נטול גוף החוֹוה סימולציה של המציאות . לעומתה, גישה כוללת יותר היא התפיסה המגולמת בגוף, הגורסת כי מקום התודעה הנו לא רק במוח ובקוגניציה, אלא
|
|