|
|
עמוד:11
מבוא 11 משה הכהן שעיצב ומימש תכנית להקניה מסודרת של מיומנות כתיבת התשובות לתלמידי חכמים צעירים . בחלקים המרכזיים של המאמר דן זוהר במעבר של שיטה זאת למדינת ישראל בראשית שנות השבעים של המאה העשרים, בעקבות הקמתה מחדש של ישיבת כסא רחמים בבני ברק בראשות הרב מאיר מאזוז . תחילה הוא דן בהתפתחויות שאירעו בין כותלי מוסדות הישיבה, ולאחר מכן הוא מציג כמה ניסיונות לטפח את מיומנויות כתיבת התשובות ההלכתיות אצל תלמידים שלמדו במסגרות אחרות . לבסוף פורס זוהר בפני הקורא את הפעילות השיטתית הנרחבת בתחום זה, שהחלה בשנת 2008 ביוזמת חכם חיים כהן : הקמת סדנאות שואל ומשיב ברחבי הארץ שנועדו להקניית מיומנות כתיבת תשובות הלכתיות לתלמידי חכמים צעירים . תוך כדי עיונו בהתפתחויות הללו, מתייחס זוהר גם למציאות התורנית והחברתית שבתוכה הן התרחשו . צבי זוהר הוא פרופ' אמריטוס של אוניברסיטת בר אילן, שם היה נאמן הקתדרה על שם צ'נסי סטילמן ליצירה ההלכתית והערכית של חכמי ישראל בארצות האסלאם ולימד בפקולטה למשפטים ובמחלקה לתולדות ישראל ויהדות זמננו . צבי הוא מוותיקי החוקרים במכון שלום הרטמן בירושלים, שם הינו עמית מחקר בכיר במרכז קוגוד לחקר המחשבה היהודית ולהגות עכשווית . מאמרו של ירון זילברשטיין דן בשימוש של הרב כלפון במקורות התלמוד הירושלמי . הקהילה היהודית בקירואן הייתה אחד ממרכזי התורה הבולטים במאות התשיעית - האחת-עשרה שבהם יושמה תורת ארץ ישראל, והתלמוד הירושלמי נלמד בה בהיקף נרחב . ניסיונו של פרקוי בן באבוי, תלמידו של רב יהודאי גאון, לצמצם תופעה זו ולהשליט את מרותו של התלמוד הבבלי על התלמוד הירושלמי גם בקירואן לא צלח, ולימודו ופירושו של הירושלמי היכה בה שורשים עמוקים . לצד זאת, העיון בדרך שימושו של רבי כלפון משה הכהן בשו"ת שואל ונשאל בנוסחו ובפרשנותו של התלמוד הירושלמי מלמד, כי לא ניתן לאתר רציפות פרשנית ולמדנית בין דבריו ובין תקופת רבינו חושיאל ורבנו חננאל במאות התשיעית - האחת-עשרה, וגם לא למסורות עתיקות קדומות יותר הקשורות לירושלמי שהשתמרו במשנתו . דרך שימושו של הרב כלפון משה הכהן בתלמוד הירושלמי דומה לזו של רוב פוסקי ההלכה באשכנז ובספרד בתקופתו . שימושם בירושלמי היה במקרים רבים מתוך ציטוטי הירושלמי בראשונים, והפירושים שניתנו לציטוטים אלה נועדו במקרים רבים ליצור התאמות בין הירושלמי ובין הבבלי וכן לספרות ההלכה המקובלת . ירון זילברשטיין הוא מרצה בכיר במכללה האקדמית חמדת . בעוד שהרב משה כלפון הכהן, עמיתיו ותלמידיו פעלו במחצית הראשונה של המאה העשרים, מרחיב יובל חרובי את יריעת המחקר . מאמרו דן ביצירה הלכתית מרכזית של אחד מגדולי חכמי תוניס במאה השמונה-עשרה — משכנות הרועים של הרב עוזיאל אלחאייך .
|
|