|
|
עמוד:10
הרב כלפון משה הכהן וחכמי תוניסיה בעת החדשה 10 מאמרו של אלימלך וסטרייך , "גירושין שרירותיים של האישה במשפט העברי בעידן המודרני : בין תוניס לג'רבא וגאבס ביניהם", מלמד כי במפנה המאה העשרים התקיימו בתוניסיה שתי מסורות בנושא : המסורת של קהילת תוניס שהתירה לאיש לגרש את אשתו אף ללא שום עילה, ולעומתה המסורת של קהילת ג'רבא שאסרה לגרש את האישה בניגוד לרצונה ללא עילה מוצדקת . דייני ג'רבא גילו פעלתנות רבה, משפטית ומוסדית, מול ניסיונות של גברים בקהילתם ובקהילות סמוכות, שביקשו להתיר להם לגרש את נשותיהם באופן שרירותי . יותר מכולם פעל בתחום זה ר' משה כלפון הכהן, שכיהן עשרות שנים כראב"ד ג'רבא וכתב כמה פסקי דין מרכזיים בנושא, וגם הרחיב את התשתית העיונית שאותה גיבש בחיבורו ברית כהונה אודות מנהגי ג'רבא . ר' כלפון גם חידש מסגרת פרוצדורלית שהקשתה על גירושין חד-צדדיים, אף במקרים שלא ניתן היה לחסום אותם בשל שיקולים של הדין המהותי . חותם עידן האוטונומיה השיפוטית היהודית בתוניסיה היה ר' מצליח מאזוז, מחכמי ג'רבא, שבשלב מסוים עבר לכהן בבית הדין של העיר תוניס . הוא הותיר אחריו פסק דין מקיף ורחב שניתח את הנושא של גירושי אישה על כורחה וסקר את השתלשלות הפסיקה העשירה בסביבה זו . דייני ג'רבא נאבקו על החלת גישתם במקומות נוספים ובראשם קהילת גאבס, אך במהלך כל המחצית הראשונה של המאה העשרים בולט מאוד ניסיונם של דיינים בגאבס להשתחרר מעולה של ג'רבא ולאמץ בעירם את מסורת קהילת תוניס . במאמר זה נותן וסטרייך פשר למאבקם העיקש של חכמי ג'רבא בניסיונות אלו . הוא מעלה השערה שלפיה הדבר קשור לכך שסמכות השיפוט בנושאי משפחה הייתה נתונה בידי בית הדין של קהילת תוניס, שבה רווח כאמור המנהג להתיר גירושין שרירותיים של האישה . אכן, במהלך כל התקופה נדרשו חכמי ג'רבא, ור' כלפון הכהן ביניהם, לְחוות דעתם של חכמי קהילת תוניס בנושא גירושי אישה . נראה שהתעצמות בית הדין בתוניס חלה בעקבות הארגון מחדש שיזם השלטון הצרפתי, שהעניק לבית דין זה מעמד וכוח עדיפים על פני כל בתי הדין של הקהילות השונות . כמו כן השפיע על יחסם של חכמי ג'רבא מעמדם התורני הרם של חכמי תוניס במפנה המאה העשרים, ובראשם ר' ישראל זיתון, שכיהן כראב"ד וכרב ראשי, מחליפו בתפקיד ר' משה שתרוג ור' נסים הירחי שכיהן אחריו . אלימלך ( מלך ) וסטרייך הוא פרופ' אמריטוס בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב . מאמרו של צבי זוהר "תחיית שיטתו של הרב כלפון בהכשרת תלמידי חכמים לכתיבת שו"תים בעולם התורה בישראל", פותח בציון העובדה שב- 1500 השנים האחרונות נכתבו מאות אלפי תשובות על ידי אלפי תלמידי חכמים שפעלו בקהילות יהודיות ברחבי העולם . זאת, למרות שהכתיבה לא נעשתה בשפת אמם ולמרות שניסוח תשובה הלכתית מותנה בשילוב מוצלח בין הבנה מעמיקה של מקורות תורניים מגוונים, דיון במעלות ובחסרונות של חלופות הלכתיות אפשריות, ובניית טיעון מסודר המוביל להעדפת אחת החלופות על פני האחרות . כיצד הצליחו חכמים אלה לרכוש מיומנות זאת ? בפתח המאמר סוקר זוהר את המעט הידוע על כך, ולאחר מכן הוא מסכם בקצרה את יוזמתו ופועלו של הרב כלפון
|
|