הקדמה

עמוד:14

14 | לעשות יותר, ליהנות יותר מתחיל, הבנתי שהתובנה של אייזן עמוקה למדי . משמעותה היא שהרגשה טובה לא מתחילה ונגמרת בהרגשה טובה . למעשה, היא משנה את דפוסי החשיבה וההתנהגות שלנו . עכשיו גיליתי שהמחקר הזה שימש בסיס לגל מחקרים על האופן שבו רגשות חיוביים משפיעים על תהליכים קוגניטיביים . הוא הראה שכשיש לנו מצב רוח טוב, אנחנו נוטים לחשוב על מגוון רחב יותר של אפשרויות פעולה, להיות פתוחים יותר לחוויות חדשות, ולהשתמש טוב יותר בפרטי המידע שאנחנו מקבלים . במילים אחרות, הרגשה טובה מעודדת יצירתיות — ופרודוקטיביות . אחת החוקרות הראשונות שבדקו איך זה עובד בדיוק הייתה ברברה פרדריקסון, מרצה באוניברסיטת צפון קרוליינה בצ'אפל היל, ואחת הדמויות המובילות בחקר הפסיכולוגיה החיובית — תחום חדש יחסית, שמתמקד בהבנת האושר ובטיפוחו . בסוף שנות התשעים של המאה העשרים פרדריקסון הגתה את מודל הבנייה וההרחבה של רגשות חיוביים . לפי מודל הבנייה וההרחבה, רגשות חיוביים "מרחיבים" את המודעות ו"בונים" משאבים קוגניטיביים וחברתיים . הרחבה משמעה ההשפעה המיידית של רגשות חיוביים : כשמרגישים טוב, המוח נפתח, סופגים יותר מידע ומזהים יותר אפשרויות בסביבה . חשבו על בעיית הנר : במצב רוח טוב, המשתתפים הצליחו למצוא מגוון רב יותר של פתרונות אפשריים . בנייה משמעה ההשפעות ארוכות הטווח של רגשות חיוביים . כשחווים רגשות חיוביים, צוברים משאבים מנטליים ורגשיים לקראת העתיד — משאבים כמו חוסן, יצירתיות, מיומנויות פתרון בעיות, קשרים חברתיים ובריאות גופנית . עם הזמן, שני התהליכים מחזקים זה את זה ויוצרים ספירלה עולה של חיוביות, צמיחה והצלחה .

תכלת הוצאה לאור


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר