|
|
עמוד:11
מה הספר הזה מציע לכם׀ 11 פסיכולוגיות רבות, בפרט דפוסים רגשיים לא תפקודיים נפוצים, כמו תחושות של חסך רגשי ופחד מנטישה, שעליהן כתבה בספרה "אלכימיה רגשית" ובספרים אחרים . ג'ון ולווּד, מטפל זוגי וסופר, העניק לי תובנות לגבי דפוסים של מערכות יחסים, כמו גם לגבי המושג "מעקף רוחני", שהוא הנטייה להשתמש בתרגול רוחני — כמו מדיטציה, למשל — כדי להימנע מפצעים פסיכולוגיים פתוחים ומרגשות מציפים ומטרידים . למדתי הרבה מאוד גם מהתלמידים שלי, מהשיחות איתם על חייהם, על מערכות היחסים שלהם ועל התרגול הרוחני שלהם . המקורות האלה לימדו אותי גם על הנוירוזות שלי, על הדפוסים ההֶרגֵליים שלי, ועל רגשותַי כמו גם על אלה של תלמידי . זה העשיר את ההוראה שלי, מאחר שהבנתי הרבה יותר את האתגרים הרגשיים והפסיכולוגיים הייחודיים שעמם מתמודדים תלמידים בימינו . למשל, האופן שבו אנשים יכולים להסתתר מפני הקשיים הפסיכולוגיים שלהם מאחורי תרגול רוחני, וגם להרגיש את הכוח שטמון בדפוסים הרגשיים שלנו ובפצעים שמקורם ביחסים . תובנות כאלה עיצבו את ההנחיות שמופיעות בספר שלפניכם . גישתי כמוֹרֶה נובעת לא רק מהרגישות הזו לאתגרים הרגשיים והפסיכולוגיים המודרניים, אלא גם מהדבקות באפשרות של שינוי עמוק ושל התעוררות . השתדלתי להישאר נאמן לחוכמה העמוקה של המסורת שממנה הגעתי, תוך כדי שאיפה להיות מעודכן וחדשני . משמעות הדבר היא ניסיון לשמור על פתיחות וכנות בתקשורת ישירה עם התלמידים ובעת ובעונה אחת לתת מענה לדברים שמכווצים, פוצעים ומבלבלים אותם, בכל רמה . כשהתחלתי ללמד, הסגנון שלי היה מסורתי יותר והתמקד בתיאוריה ובהדגשת ההבדלים הדקים בין טקסטים מסורתיים . רוב התלמידים שלי היו משכילים למדי, הם הבינו אינטלקטואלית את הכוונה ושאלו שאלות חריפות . חשבתי לעצמי, וואו, האנשים האלה ממש חכמים ! הם בטח יתקדמו מהר מאוד . אבל כעבור
|
|