|
|
עמוד:14
14 | שורות אחרונות מקבילה למשמעות המילה ״תרגום״ בשפתנו . כאן יש להבדיל מייד בין תרגום שבעל פה ובין תרגום שבכתב . לתרגום שבעל פה נתייחד הפועל hermeneuo , ״אני מתרגם״, ושֵם בעל המקצוע היה hermeneus . שתי מילים אלה ציינו תרגום שבעל פה משפות זרות ליוונית . האטימולוגיה המסורתית קישרה בין פועל זה ובין דמותו של הרמס, אל המסחר, המשא ומתן, וגם — אל הגנבים, הלוקחים במשיכה מאחרים . אבל המחקר המודרני העלה שהמילה הגיעה ליוונית, כנראה, מאסיה הקטנה, ואין לה אטימולוגיה ברורה . ביוונית קלאסית מצויים פעלים מורכבים אחדים, שבהם הקידומת meta , המקבילה לקידומת הלטינית המוכרת לנו metapradzein : trans או metagraphein — הפועל הראשון משמעו ״לערוך מחדש במילים״, ״לעשות פרפרזה״, והאחר — ״לשנות את הטקסט״, ״לתעתק״ ו״להעתיק״ . פעלים אלה מציינים מעשים ספרותיים שעניינם פואטיקה, רטוריקה או פילולוגיה, ורק בנדיר היה משמעם ״לתרגם״ כבימינו . ובכל זאת, נדמה שעל יסוד מה שכתוב אצל אפלטון ב״חוקים״, הרי הפועל hermeneuo הוא הקרוב ביותר למובן התרגום השגור בשפתנו, שכן שם מדובר על המשורר והחוזה כ״מפרש״ או ״מתרגם״ של דבר האלים . הלטינית מציעה לנו קבוצה שלמה של פעלים שעניינם מעשה התרגום : vertere, convertere, exprimere, reddere, transferre, interpretari, imitari ועוד . לא אתעכב על משמעו של כל אחד ואחד מן הפעלים הללו . חלק מהם ודאי אתם מזהים על סמך השפות שאתם יודעים . ב- 5 בספטמבר שנת 1400 — כך מספר המלומד האיטלקי גַ'נְפְרַנְקוֹ פוֹלֵנָה — נפל דבר בשדה המונחים לציון מעשה התרגום . ההומניסט האיטלקי לֵאונַרדו בְּרוּנִי, מראשוני ההיסטוריונים של הרנסנס ומתרגם "האתיקה הניקומאכית" של אריסטו ללטינית, נקט באיגרת שכתב לאחד מידידיו את המילה traductio כשם פעולה לציון מעשה התרגום .
|
|