מבוא

עמוד:11

מבוא במהלך ארבעת העשורים האחרונים של חייו הקדיש יפת את עצמו באופן בלעדי לעבודתו התרגומית והפרשנית מבלי ששלח ידו, ככל הידוע לנו, לתחומי הגות אחרים כגון לשון עברית, פילוסופיה או הלכה, שבהם עסקו חכמי הקראים בירושלים, ואף יצרו בהם חיבורים עצמאיים . ככל הנראה ראה יפת את עצמו מעין חוליה מקשרת בין המסורת הדקדוקית והפרשנית הקראית הקדומה, המשתקפת, למשל, בחיבוריהם של דניאל אלקומיסי ויוסף אבן נוח, ושנוצרה כנראה עוד במאה התשיעית במרכזי הקראים בפרס ובבבל ושנכתבה עברית וערבית גם יחד, לבין הפרשנות הקראית בת זמנו, שנכתבה בעיקר בירושלים ובערבית . פרשנות זו משתקפת, למשל, בעבודותיהם של קרקסאני וסלמון בן ירוחים, וביתר שאת בכתביהם של קראֵי המאה האחת עשרה, דוגמת ישועה בן יהודה . כוונתו של יפת הייתה להעמיד תרגום ופירוש קראי בערבית לכל ספרי התורה, הנביאים והכתובים, כמסגרת לדיון כולל ועקרוני במקרא על פי השקפת העולם הקראית . אפשר להניח, כי בני דורו ראו בו פרשן המסוגל לשאת במשימה של ביסוס הפרשנות הקראית תוך כדי התמודדות עם הפרשנות הרבנית, ובעיקר זו של רב סעדיה גאון ( 88 - 9 לסה״נ ) . שיטות התרגום והפירוש אשר פיתח יפת התקבלו על הדורות שאחריו, וקראים בני המאות האחת עשרה והשתים עשרה, כישועה בן יהודה ועלי בן סולימאן, התבססו על 5 תרגומיו לתורה בבואם לחבר תרגומים חדשים, שהתחשבו יותר בשפת היעד הערבית . 6 העובדה שהקראים המשיכו להעתיק מתרגומיו ומפירושיו של יפת לאורך ימי הביניים 7 מבלי שניסו לנסח מפעל חדש וכולל ואף תרגמו בעצמם חלקים מכתביו לעברית, בתחום זה, מעידה על מעמדו הרם של יפת בקרב הקראים . למעשה, מפעלו הפרשני של יפת כלל התייחסויות לכל אחד מההיבטים הללו בהיקפים משתנים . בכך גם סלל את הדרך לעבודתם של הקראים בני המאה האחת עשרה בכל אחד מהמקצועות הללו . להערכות כוללות של מפעלו הפרשני של רס״ג וחשיבותו בהתמודדות עם האתגר הקראי ועם אתגרים נוספים שעמדו בפני היהדות הרבנית במזרח במאה העשירית ראו דרורי, ראשית המגעים, עמ׳ 56 - 78 ; בן-שמאי, יצירתו ; שלוסברג, המגמות ; הנ״ל, הפולמוס . על יחסו של יפת לרס״ג ועל האפשרות כי הכיר פירושים של הגאון ראו יפת, פירוש הושע, בדברי פוליאק ושלוסברג, עמ׳ 70 - 00 . 5 על יחסם של המתרגמים הקראים בני המאה האחת עשרה, דוגמת ישועה בן יהודה ועלי בן סולימאן, לתרגומי יפת ראו פוליאק, המסורת, עמ׳ 7 - ,6 78 - 9 . 6 על העתקתם הנרחבת של פירושי יפת ראו בן-שמאי, מהדורה ונוסחאות ; טמני, מסורת ; הנ״ל, הקדמות . 7 פירושיו של יפת תורגמו לעברית בעיקר בביזנטיון . ראו שלוסברג, מלאכי ; הנ״ל, יונה ; הנ״ל, עיונים . עוד על הקראים בביזנטיון ראו אנקורי, הקראים . לפולמוס רבני נגד ההוגים הקראיים בביזנטיון ראו שוורץ, רחק וקרוב, עמ׳ 5 - 9 .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא