|
|
עמוד:12
פירוש יפת בן עֵלי לספר עמוס זאת ועוד, פירושיו של יפת נפוצו אף בקרב חכמים רבניים, דוגמת ר׳ אברהם אבן עזרא ( ראב״ע ) , אשר בביאוריו למקרא הרבָּה לצטט מעבודותיו של יפת ולהתפלמס 8 ר׳ יצחק בן שמואל הספרדי, המכונה ״אבּן אלְכַּנְזִי״, הרבָּה להשתמש בתרגומו עימו . ובביאוריו של יפת לנביאים ראשונים אך נמנע מלנקוב בשמו, ככל הנראה עקב העובדה ששימש אב בית דין בפוסטאט שבמצרים במחצית השנייה של המאה האחת עשרה 9 ר׳ דוד קמחי אומנם ציטט את יפת בשמו פעם אחת ובראשית המאה השתים עשרה . 0 אך הדמיון הרב בין ביאוריהם במקומות רבים פותח פתח בלבד בפירושו לעמוס, להשערה, שר׳ דוד קמחי ( רד״ק ) הושפע מביאוריו של יפת אך נמנע מלציין זאת בגלל פרשנותו של יפת הייתה ידועה גם בתימן וביאוריו משוקעים קראיוּתוֹשל יפת . בחיבוריהם של פרשני המקרא בתימן, אם כי אין הם נוקבים בשמו . יפת תרם, אם כן, באופן משמעותי לביסוסה ולהרחבתה של הפרשנות הקראית, ובכך השפיע למעשה על התפתחותה של פרשנות המקרא היהודית בימי הביניים בכל ארצות האסלאם, ובמיוחד בספרד . לנוכח כל האמור לעיל מובן הצורך להכין מהדורות ביקורתיות מתורגמות ומוערות של פירושי יפת למקרא, אשר תאפשרנה לחוקרים ולכל המתעניינים בפרשנות המקרא היהודית לדורותיה גישה ישירה ומקיפה למכלול עבודתו של יפת, ותסייענה לניתוח שיטתו הפרשנית ולהבנת תרומתו הכוללת לפרשנות המקרא היהודית . כתבי יד רבים מפירושיו השונים של יפת למקרא פזורים בספריות שונות ברחבי העולם, ובעיקר באוספי פירקוביץ׳, המוחזקים בעיקר בספרייה הלאומית הרוסית בסנט פטרסבורג . אוספים אלה מכילים קרוב לששה עשר אלף כתבי יד שנלקחו מבתי כנסת ומגניזות קראיות, בעיקר במצרים, ושהובאו לרוסיה על ידי האספן הקראי אברהם הם מאפשרים לנו היכרות טובה פירקוביץ׳ במחצית השנייה של המאה התשע עשרה . יותר עם פירושיו של יפת למקרא . 8 על יחסו של אבן עזרא לחכמי הקראים בכלל ראו מלמד, מפרשי המקרא, ב, עמ׳ 676 - 678 . על יחסו של אבן עזרא ליפת בן עלי ראו יפת, הפירוש הערבי להושע, בדברי בירנבאום, עמ׳ - xliii xlvii ; סימון, ארבע גישות, עמ׳ 8 - 9 ; יפת, פירוש הושע, בדברי המהדירים, עמ׳ 97 - 98 . 9 ראו שטובר, נופיה, עמ׳ . על פרשנותו של ר׳ יצחק בן שמואל ותרומתו לפרשנות המקרא ראו הנ״ל, אלכנזי ; סימון, התרומה ; שלוסברג, אלכנזי . 0 בפירושו על ״כֻּשיים״ ( עמוס ט, ז ) , ואף זאת בשם אבן עזרא : ״והחכם רבי אברהם בן עזרא כתב כן : אמר יפת, כי נשי ה׳כושיים׳ הפקר ואין איש מהם יודע מי אביו״ וכו׳ . להרחבה בעניין זה ראו יפת, פירוש הושע, בדברי המהדירים, עמ׳ 98 - 00 . יחד עם זאת, סביר שאותם חכמים תימנים כלל לא ידעו שהביאורים שהם מצטטים הם ממוצא קראי . ראו זייבלד, רס״ג לרות ; ראב״ש, פירוש יהוא, בדברי שלוסברג, עמ׳ 6 - . לתהליך הקליטה של כתבי יד אלה, מיונם וקטלוגם ראו בטאט וסקליר, קטלוג .
|
|