|
|
עמוד:10
פירוש יפת בן עֵלי לספר עמוס 0 ואשר במסגרתו התפתחה מסורת למדנית המדקדק הקראי אבו יעקוב יוסף אבן נוח, 5 מיוחדת ומגוונת של המקרא . ההוגים הקראים שפעלו במאות העשירית והאחת עשרה, בעיקר בירושלים, התמקדו בענפי ידע ספציפיים, ובכלל זה בלימוד שיטתי של לשון המקרא על פי מדע 7 ובסוגיות מורכבות של 6 בפילוסופיה ( יוסף אלבציר ) הלשון הכללי ( אבו אלפרג׳ הרון ) , 9 ליפת בן עֵלי היה תפקיד חשוב בבית- 8 וישועה בן יהודה ) . ההלכה הקראית ( לוי בן יפת 0 לתרגומיו למקרא ולפירושיו היה תפקיד מכריע מדרש זה בתחום פרשנות המקרא . ביישום כלים לשוניים, ספרותיים והיסטוריים בניתוח הטקסט המקראי . שמו הערבי של יפת, אבו עלי אלחסן אבן עלי אלבצרי, מעיד כי מוצאו – או מוצא משפחתו – מהעיר בצרה שבעיראק . אולם פעילותו העיקרית הייתה בירושלים במחצית השנייה של המאה העשירית, ובה חיבר את תרגומיו ואת פירושיו הערביים לכל ספרי המקרא . נראה, כי יפת החל את כתיבת פירושו למקרא בסביבות שנת 960 לסה״נ וסִיימוֹ בסביבות שנת 000 לסה״נ . לדיון ביצירתו ובכתביו של אבן נוח ראו גולדשטיין, פרשנות קראית ; כ׳אן, המסורת הקדומה . 5 בית-המדרש של אבן נוח מתואר בכרוניקה קראית מהמאה החמש עשרה שנכתבה על ידי דוד בן סעדאל אבן אל-היתי, הידועה בשם ״הכרוניקה של אל-היתי״ ; ראו מרגליות, כרוניקה, עמ׳ - , 9 - 0 ; נמוי, אנתולוגיה, עמ׳ - . על אבן נוח ושאר החכמים שפעלו בבית-מדרש זה ראו עוד מאן, טקסטים, , עמ׳ 9 - , 6 - 9 ; גיל, ארץ ישראל, א, עמ׳ ,789 0 8 - ,8 9 8 . 6 בעיקר על פי עקרונות האסכולה הבצרית בבלשנות הערבית של זמנו ; ראו כ׳אן, המסורת הקדומה ; הנ״ל, המסורת הקלאסית . 7 וליתר דיוק ביישומה של הפילוסופיה על כתבי הקודש כחלק מענף התאולוגיה ( ״כלאם״ ) ; ראו בן- שמאי, מגמות עיקריות ; סקליר, אלבציר . 8 ראו למשל בן-שמאי, לוי בן יפת . 9 לפרשנות מורחבת לספרים מסוימים במקרא, כספר ויקרא, ראו הנ״ל, ישועה ; פוליאק, ישועה . 0 אומנם יפת עצמו אינו מוזכר בכרוניקה של אל-היתי, שהיא מאוחרת ואף מחסירה משמותיהם של חכמים מרכזיים אחרים, אך נזכר שם בנו בהקשרו של בית המדרש הירושלמי ( ראו לעיל, הע׳ 5 ) ומהאופי הכולל של פעילותו נראה, כי היה ממייסדי החבורה שהתכנסה סביב בית מדרש זה במאה העשירית . למחקרים מפורטים על היבטים מסוימים של פירושי יפת למקרא ראו למשל אלעוביידי, ישעיהו ; ארדר, יחסו ; הנ״ל, התייחסותו ; בלומפלד, זהות ; גולדשטיין, התחלות ; פוליאק, לדמותו ; הנ״ל, תפיסת המדוון ; פוליאק ושלוסברג, שיטות ; שלוסברג, יונה ; הנ״ל, עיונים ; ששון, מדוון . תקופת חיבורם של פירושי יפת משוחזרת בעיקר על סמך הקולופונים המצויים בכתבי היד השונים של חיבוריו ומעט רמזים אקטואליים לזמנו העולים מהם ; ראו מרוויק, סדר, עמ׳ 5 - 60 ; בן-שמאי, מהדורה ונוסחאות . בקולופון פירושו למגילות רות ושיר השירים שבספריה הבריטית 2554 . Or ( מרגליות, I,גולטק , מס׳ 0 , עמ׳ - ) , אשר הועתק ברמלה בשנת 95 להג׳רה, היא / 005 לסה״נ, התייחס המעתיק ליפת כאל מי שעודנו בין החיים באמצעות הברכה הערבית : ״אידהו אללה״ ( = מי יתן והאל יתמוך בו ) . לרשימה מלאה ומפורטת של כל כתבי היד של תרגומי ופירושי יפת למקרא, למעט אלו השמורים באוספי פירקוביץ׳, ראו טמני, מסורת ; הנ״ל, הקדמות .
|
|