|
|
עמוד:12
12 נש י ם מ צ ו י ו ת ב כ ש פ י ם מסוימים רבי ההשראה וההשפעה . לגישה כזו מחיר . ההגות הפריפרית, שלרוב חיבוריה השתמרו בכתבי יד, נסקרת פחות . חוגי ההוגים בביזנטיון, למשל, שהושפעו הן מתרבות המערב הן מהתרבות האשכנזית, כמעט שאינם נוכחים בחיבוריו החשובים והממצים של גרוסמן . חיבורים נוספים שהתמקדו בהיבט 3 הפולמוסי הבין דתי בימי הביניים הוסיפו פרספקטיבות אחרות בסוגיה זו, אולם ספריו של גרוסמן הם עד כה המקור העשיר ביותר לדיון במעמדה האישה בתקופה זו . אנו מבקשים להתמקד בתחום שלא בא לידי ביטוי מהותי בספרות המחקרית, והוא כאמור דמות האישה כבעלת זיקה מיוחדת למגיה, דמות שהספרות היהודית לְסוגֶיהּבנתה וטיפחה . * * * חיבור זה עוסק בזיקה שבין נשים ועולמן לבין כישוף בראייה מאחדת על האמונות והדעות של חכמים בימי הביניים, תוך התמקדות במתח שבין המיסטי-מגי לבין הרציונלי-מדעי, כפי שהם באים לידי ביטוי בחשיבה ההגותית והספרותית . החיבור מציע דפוסים אחדים להבנת המגיה “הנשית“ כביטוי לאחר, לאותו גורם שאין לו אפשרות לבטא את עצמו, לפחות לא במלואו . בפרק המבוא נעמוד תחילה על קווי היסוד של הכישוף בתרבויות עתיקות, על הטמעתם של המושגים והרעיונות בעיקר באירופה המוסלמית והנוצרית של ימי הביניים . ולאחר מכן, נדון בהשפעתו של כישוף-דת על תפיסות רוחניות מיסטיות-מגיות בהגות היהודית בימי הביניים, כמסגרת לזיקתה של האישה אליו . בפרק השני נעסוק בסוגיות מרכזיות הנוגעות למעמד האישה בפילוסופיה ובספרות היהודית בימי הביניים . בפרק השלישי נדון בזיקת האישה למגיה בפילוסופיה היהודית בימי הביניים . מאחר שהפילוסופיה נשענת על המדע, ולפחות על ענפים מרכזיים שבו, הרי שהדיון יעסוק בממד הרציונליסטי והמדעי של הכישוף הנשי . בפרק הרביעי נעסוק בזיקת האישה למגיה בקבלה ובמיסטיקה בימי הביניים . מקום חשוב תופס בדיון זה היצירה המרכזית של הקבלה בימי הביניים, ספרות הזוהר . 3 ראו למשל ש‘ צדיק, הגות השמד, ירושלים תשפ“א, עמ‘ 211 - 212 .
|
|