|
|
עמוד:12
שמעון שמיר 12 והיא באה לביטוי כבר בהכשרתם של המזרחנים המובילים : ד"צ בנעט למד יודאיקה באקדמיה הברלינאית, ואוריינטליזם באוניברסיטה של פרנקפורט ; ש"ד גויטיין למד יהדות בבתי מדרש, וערבית ואסלאם בפרנקפורט ; וכך גם ',דג גרמני" הבולט בחבורה, לוי ביליג, אשר למד מזרחנות בקיימברי-ה"לא בלונדון . הסמיכות בין שני התחומים ( Jews' College ) ויהדות בג'וז קולג' הניבה הפריה הדדית במחקריהם של המזרחנים האלה, אבל לא הותיר אצלם פי- מקום לפקפק בכך כי אלו הם שני תחומים נפרדים, המוגדרים על מעגליהם התרבותיים, וכי מקומם של לימודי ישראל הוא ב"יהדות" ולא 1 ב"מזרח" . לאחר הירידה מהר הצופים והמעבר לגבעת רם, ועם התחזקותן של מגמות ת באקדמיה, התפתחה נטייה להחליף את הקריטריון התרבותי וּתמקצעהִ בקריטריון דיסציפלינרי . אחד הביטויים הראשונים למתח בין שני אלו הופיע במהלך ההקמה של "בתי ספר" כיחידות משנה ללימודי התארים הגבוהים בפקולטה למדעי הרוח של אוניברסיטת תל אביב . בתי הספר היו על בסיס דיסציפלינרי, ובהתאם לכך היה מקובל אמורים להתגבש בעיקר שבית הספר להיסטוריה יאגד את כל היחידות העוסקות מבחינה היסטורית ארצות המערב, רוסיה ומזרח אירופה, – במרחבים הגיאוגרפיים השונים ח אסיה, המזרח התיכון וכמובן גם ישראל . כפי שקרה אמריקה הלטינית, מזר ידי בית הספר למדעי היהדות,- בפועל, הכללתה של ישראל נחסמה על המאגד בתוכו תחומי לימוד השייכים אומנם לדיסציפלינות שונות, אך קשורים כולם ליהדות . בהתאם לכך נעשו כל לימודי ההיסטוריה של עם ישראל, ישראל והציונות, כלולים בלימודי היהדות, ומנותקים מלימודי 2 המזרח התיכון . נתק דומה בין ישראל והמזרח התיכון התבסס גם באוניברסיטאות אחרות . גוריון, למשל, נכשל ניסיונה הנמרץ של המחלקה ללימודי- באוניברסיטת בן המזרח התיכון לכלול את הנושאים הישראליים בתחומה . דרור זאבי, אחד ממקימיה של המחלקה, סיפר בריאיון : "אנו טענו מלכתחילה שתחום ישראל צריך להשתייך ללימודי המזרח התיכון, אולם גברה ידם של 1 מזרח חדש : על המזרחנים המייסדים של המכון למדעי המזרח כתבו : עמית לוי, דוקטורטעבודת, 1963 – 1926 גרמנית בפלשתינה / ישראל, – מזרחנות יהודית תולדות לימודי המזרח ; וכן שמעון שמיר,1202 באוניברסיטה העברית בירושלים, , כתב יד שטרם פורסם, פרק א . התיכון בישראל 2 , פרק ה . תולדות לימודי המזרח התיכון בישראל שמיר,
|
|