|
|
עמוד:6
י ש י ר ו ז ן-צ ב י 6 ראשונה לספירה . במאה ה , נאמר כי האסופה שלפנינו חשובה מאין כמותה עבור אלהואחר כל האזהרות ה הקוראות והקוראים העבריים . בראש ובראשונה יש כאן עושר עצום של יצירות במגוון וצורות שקוראי העברית לא נחשפים אליהם : לעתים מדובר על יצירות הדומות סוגות ליצירות מקראיות, כגון ספר יהודית הדומה לסיפוריהן של יעל אשת חבר הקיני ושל אסתר, מזמורי שלמה הדומים למזמורי תהלים, או בן סירא הדומה לספר משלי . אך . הנה כמה א מוכרים לנו מן המקרבמקרים אחרים מדובר בסוגים שונים לגמרי, שאינם דוגמאות : ספר צוואות השבטים הוא אוסף דברי צוואה ונבואה שכל אחד מילדי יעקב לא לחזורלצאצאיו כשלונותיו ומטיף אתמספרמפרט העל פי רוב ) את בניו מצווה . ספר היובלים מספר מחדש את פרקי ספר בראשית ותחילת שמות, והופך את ( עליהם חיבורים שהגיבור שלת הלכה . ספר חנוך הראשון הוא אסופ שומריהאבות לחסידים המספרים הן על מסעות בעולמות העליונים בן ירד ) ראו בראשית ה, כד ( , רובם הוא חנוך ספר אדם וחוה מספר על מסעה של חוה עם בנה שת להשיג גילוי העתיד לבוא . עלוהן , ועוד ועוד . תרופה לאדם הגוסס, במהלכו היא מספרת מחדש את סיפור החטא ועונשו – מקרא, כגון אפוקליפסהרק בשוליו של ה אנרים שקיימים 'באסופה זו רווחים ז סודות שמימייםשחושףמתווכת על ידי מלאך , והכוונה להתגלות התגלותפירוש המלה קליפטי היחיד במקרא הוא חלקופואחרית הימים ) החיבור האעלעל העולם האלוהי ו סיפור מחדש של חלקים מן המקרא תוך – וכן מקרא משוכתב – השני של ספר דניאל ( ספרחלקים מ פתרון בעיות והתאמות אידיאולוגיות ) דוגמא לכך במקרא ניתן לראות ב אין זה מקרה ששני סוגי הספרויות האלה דברי הימים המשכתבים את ספר מלכים ( . פורחים בתקופה זו, שכן הם משקפים תפיסות שרווחו אצל מחברים בתקופה ו את עצמם כשייכים לעולם שונה מזה של אנשי המקרא . ההלניסטית אשר רא הספרות האפוקליפטית מניחה שההתגלות הישירה פסקה זה מכבר, וההתגלות שנותרה היא רק כזו המתווכת על ידי מלאכים וישויות ביניים . משתקפת בכך תפיסה שהנבואה המקראית אינה עומדת עוד במלוא תוקפה ) תפיסה שקיימת כבר אצל הנביאים ה משברית של שלטון הרוע וציפייה האחרונים כגון זכריה ( . בחלקה היא גם מציירת תמונ לאחרית הימים, הרקע לכך ככל הנראה הוא תקופת גזירות אנטיוכוס והמאבקים שבעקבותיהם, והתמונה רק התחזקה לאחר הכיבוש הרומי . בתקופות אלה נולדה גם חושך . ניהכיתתיות וההבחנה החריפה שגובשה בה בין בני אור לב המקרא המשוכתב חושף גם הוא מעין שלב ביניים : אי אפשר עוד להוסיף לספרי התורה, אבל אפשר לספר אותם מחדש . בעולם החז״לי תעלה כבר תפיסה שונה, שבה הקדושה לא חלה רק על הסיפורים אלא על הטקסט, על המילים עצמן . על כן המדרש ישק אחר פסוק ומפרשם ) אינו מספר מחדש את התכנים המקראיים, אלא מצטט פסו המקרא שנמצאו במאה השניה לספירה יש אחידות נוסח מגילותבקטעילציין גם ש גדולה הרבה יותר מאשר בקטעי המקרא מתקופת הבית השני שנמצאו בקומראן ( . , זו בין המקרא לספרים החיצונים אינה מוחלטתחלוקה כרונולוגית שלזכוריש אמנם ספרי המקרא המאוחרים הם בני זמנם של באסופה זוביותרהספרים המוקדמיםשכן
|
|