|
|
עמוד:2
י ש י ר ו ז ן-צ ב י 2 בימי הביניים כדרך שמגילות ים המלח התגלו במאה העשרים . מחדשהתגלואבדו ו פיםמשק אינםנים יבהימיב בית שני מתקופתעברייםחיבוריםשליםמופע בנוסף, חלק מה . , לטינית וסוריתאלא תרגומים חוזרים מיוונית ,מסורת חיה במאה התשע-עשרה החל להתעורר עניין מחודש בחיבורים אלה בקרב חוקרי יהדות כחלק מהעיסוק בלימוד היסטורי ופילולוגי של הספרות היהודית הקדומה בתנועת הוציא יצחק זקיל פרענקל, מלומד יהודי גרמני, תרגום 1830 . כבר ב-'חכמת ישראל' חלוצי של הטקסטים שנשתמרו ביוונית תחת השם ״כתובים אחרונים״ ) והוסיף תת- כותרת : ״אשר לא נודעו לישראל מימי היכתבם עד היום הזה״ ( . אך כאמור טקסטים רבים לא נשתמרו ביוונית אלא בשפות אחרות . שיזם, התקיןשלמהעבריתיצאה לאור אסופה,6391 בשנתרק מאה שנים אחר כך, רוסי אוטודידקט שהפך למו״ל ארץ ישראלייהודימשכיל – וערך אברהם כהנא תחת הכותרת – אביב-בתל ( 'בית אריאלה' ולמנהלה של ספריית שער ציון ) כיום את של חיבורים מספרות הבית השני, ש מקיף "הספרים החיצונים" . זהו אוסף תרגומים חלקם כהנא תרגם בעצמו ולחלקם גייס מלומדים שונים . הספר יצא בהוצאה עצמית ( בתמיכת מוסד ביאליק . חיים נחמן ביאליק עצמו תמך במפעל זה 'מקורות' ) בשם עצמו עסק בהם : כינוס הואמעין אלה ש,בראשיתו, שכן הוא ראה בו מפעל איסוף לאומי הוויה המסורתית ועתה הוכשרה השעהה הקדומים שנעלמו מן של אוצרות ישראל להשיבם ללב היהדות המתחדשת . היה לדבר אינו מקרי . במחקר נהוג , ״הספרים החיצונים״ , כהנא שבו בחרהשם כלומר, הספרות שבין הבריתות, Intertestamental Literature במונחים תיאולוגיים, כגון ם אינ ים אלה הספרות שנוצרה בתקופה שבין הברית הישנה והברית החדשה . מונח , עוד, וכעת מדברים בדרך כלל על ״ספרות הבית השני״ ) מונח בעייתי כשלעצמו יםרווח נוצר או עצמה הקאנונית המקראיתספרותמה נכבד חלקהמחקר העכשוויפיעלשכן אימץ את המונח שבו השתמשו חז"ל לעומת זאת נערך בתקופת הבית השני ( . כהנא בית ראוי להיכנס למקראיות . זהו מונח שלילי מעיקרו שקובע מה- לכינוי היצירות החוץ מאלה ש״איןאחד חיצונים״ הוא ה״הקורא בספריםש . המשנה קובעת ומה לאדרשהמ אינה מדברת על קורפוס מסוים אלא עלהמשנה א ( . להם חלק לעולם הבא״ ) סנהדרין י, . וביקשו לדחותהכירושהחכמים ובסגנונם,כנם ובתלמקראהקרוביםספרים כתובים 42שיש להבחין בסכין חריפה בין התורה שבכתב,הלתפיסהשארביןקשורהדחייתם , הבחנה שקיומם רק כתורה שבעל פהות שנשמר ת החכמיםספרי המקרא, לבין מסורו . של הספרים החיצונים מטשטש את מה שחז״ל הוציאובדיוק כהנא, כביאליק, מבקש להחזיר לחיק התרבות העברית לספר : ״חוזרת של כהנאממנה, לאסוף מחדש את הנידחים . וכך אכן נפתח מבואו הקצר מימה וגדולה . . . אלפי שנים נדחה היתה לבין מחנות של ת אל מחננו תקופת ספרות נכרים . . . חיצונית קראו לה״ . , אך הם נעשו על ידי טוביאיכות התרגומים באסופה זו שונה מחיבור לחיבור . יצירות המלומדים כותבי העברית בשנים אלה, ומשקפים את מצב המחקר בזמנם
|
|