|
|
עמוד:12
12 | הכלים העדינים של הלב · אלומה לב כהן הייאוש והתקווה שלובים אצלי יד ביד, חרותים בתאי הגוף והנפש, גם כשהבקעה והעמק כבר רחוקים ממני מרחק נסיעה . בתחילת דרכי בלימוד ימימה, אותם עצי תמר ניבטו אליי מחלון הבית שבו למדנו את החלקים הראשונים לאלול, וגם אותם חלקים נחרתו בנפשי . הם הגרסה דינקותא שלי בלימוד, ואליהם ליבי תמיד מבקש לחזור . אל הרגע הזה שבו אפשר להתחיל מחדש, הרגע שבו נכנסת רוח אל מערכת צרובה ועייפה, מילים מרוות את הלב הניחר . מפציעה התקווה . את מהלך החלקים הללו אספתי לספר זה . הספר בנוי מחלקים של לימוד החשיבה ההכרתית שנמסרו מפי ימימה אביטל ע"ה לתלמידיה ותלמידותיה, החל בחודשי תמוז ואב — תקופת הקיץ ושלושת השבועות, דרך אלול המרווה את הנפש ועד לחגי תשרי המעוררים בנו התחדשות . אנו מסיימים את הלימוד כשהסתיו כבר כאן והלב מתכונן לשגרה החדשה שבאה אחרי החגים . אמנם המסגרת של הספר היא חודשי סיום ותחילת השנה, אך הפרקים נוגעים בנושאים רבים ומגוונים, ואין צורך לקרוא בהם כרונולוגית או להמתין לזמן הנכון בשנה כדי להעמיק בהם . לימוד ימימה, המשלב מודעות והיכרות עם חלקי הנפש השונים בתוכנו, יחד עם רוח גבית של אמון בכך שהדברים לא קורים לנו סתם אלא מכוונים אותנו לעלייה מתמדת, תמיד מתאים את עצמו למקום שבו נמצאת הנפש, למקום המבקש להמשיך למרות העצירה, להאמין למרות הייאוש ולהכין את עצמנו לעשייה שיש בה ברכה . כל המילים המנוקדות בספר במלואן הן מילותיה של ימימה אביטל בשפתה המקורית, אלא אם צוין אחרת . הפרקים בנויים במתכונת שבה ראשית מופיע תקציר על המדובר בפרק, לאחר מכן מופיעות מילותיה של ימימה בצירוף וסידור שלי, ולאחר מכן מילותיי, פירושיי ואף מעט ממלאכת הנפש שלי, שאינה אישית כלל, מפני שכל הנפשות דומות . לעיתים צירפתי משפטים מחלקים שונים לאותו פרק, על פי הנושא שעליו כתבתי . רוב מילותיה של ימימה המופיעות בספר נכתבו בלשון נקבה, אך הן מותאמות לשני המינים . בתחילת הספר מופיעים פרקי מבוא קצרים שאף הם ניתנו כשיעורים בתקופת אב, אלול והחגים, והם מאפשרים להבין את הכלים והמושגים הבסיסיים בלימוד . אחריהם מופיע פרק מהותי על שני כלים יסודיים בלימוד, שהם בעיניי תמצית מלאכת הנפש והם
|
|