|
|
עמוד:11
10 | ירדן : זהות והישרדות מהיעדרו של פתרון המניח את הדעת לחוסר האיזון המבני בין המשאבים לאוכלוסייה, והפתרונות הכלכליים הניאו-ליברליים של עבדאללה השני יצרו משבר כלכלי-חברתי שהלך והחריף . רבים מבני הגדה המזרחית התמרמרו בשל הרגשתם הרווחת שהמדיניות הכלכלית בעצם פוגעת בהם, והתבססה אצלם תחושה עמוקה של תסכול מהמלך וכעס כלפיו, אם כי לא על מוסד המלוכה . הפתרונות הכלכליים הניאו-ליברליים שעבדאללה דגל בהם, ושקרן המטבע הבינלאומית והבנק העולמי גם לחצו עליו ליישם, העמיקו את השסע בין הירדנים לפלסטינים . בני הגדה המזרחית, עמוד השדרה המסורתי של המשטר, תלויים במגזר הציבורי לתעסוקתם ולרווחתם הכלכלית ונשענים במידה רבה יותר על נדיבותה של הממשלה, ולכן נפגעו מהרפורמות הכלכליות שצמצמו את הוצאותיה . לעומת זאת, הפלסטינים, המשולבים במידה רבה במגזר הפרטי, נפגעו מהן פחות . בקרב ״השבטים הזועמים״ של הגדה המזרחית התפשטה תחושה של אובדן השפעה ושל הדרה חברתית-כלכלית . מאחר שלא היה תחליף מובן מאליו למשטר, המשיכו לרוב בני הגדה המזרחית לשרת נאמנה את המדינה, את הכוחות המזוינים ואת שירותי הביטחון שלה, אך שררה אווירה של משבר וחוסר ודאות — שגם אם לא הייתה תופעה חדשה בממלכה ההאשמית, הייתה ללא ספק מקור לדאגה . באווירת חוסר הוודאות הקיימת, מתקפת חמאס על ישראל בשבעה באוקטובר 2023 זעזעה את אמות הספים גם במערכת היחסים בין ירדן לישראל . עם פרוץ המלחמה בעזה, קרנה של תנועת חמאס בעיני הציבור הירדני, על כל חלקיו — ירדנים ופלסטינים כאחד — הרקיעה שחקים, תופעה שהדאיגה את המשטר עד מאוד . ההאשמים ראו בחמאס יריב מסוכן, והמלך עבדאללה סילק את נציגיה הבכירים של התנועה מן הממלכה מייד עם עלייתו על כס המלוכה ב- 1999 . המלחמה בעזה, עם תנועת האוכלוסין ההמונית שהתרחשה במהלכה, שזכתה בכינוי ״נכְּבה שנייה״ בצמרת הישראלית, והאלימות הפושה של מתנחלים ישראלים כלפי פלסטינים בגדמ״ע חברו יחד כדי לעורר בירדן חרדה של ממש מפני גירוש המוני של פלסטינים לירדן . גירוש כזה היה
|
|