|
|
עמוד:6
תודות תודה למטופלים ולמטופלות שלי, שמלמדים אותי ללא הרף כיצד להשתפר, ובמיוחד לעדית, שסיפורה האמיץ מובא בספר זה . התובנות העמוקות והחכמות שלך נתנו מילים לשינויים קוגניטיביים שהיו סמויים מעיניי . למדתי ממך הרבה . תודה גם על כך שלמרות הסיפור הקשה שחווית, את מביאה דוגמה לאור בעולם שבשנים האחרונות נראה לעיתים חשוך מדי . תודה לכל עמיתיי שהיו שותפים למסע המורכב של כתיבת הספר, ושייעצו לי ( שוב ושוב ) מתוך ניסיונם הרב : דלית אשד, מיכל אזולאי, שרון חן, ימית טלה, בני כהן, ולאד סבטליצקי, רות מלקינסון — מהקולות המרכזיים והמשפיעים בתחום האבל, רעות קאפח, תמר קוזניץ ומאיר שוסטר . לחברתי ברכה אשל שסייעה בהגהה, ולחברתי הסופרת סיגל אביטן על כמה רעיונות מצוינים . אני בטוח ששכחתי להזכיר כמה מהאנשים היקרים שייעצו לי לאורך הדרך — איתכם הסליחה . תודה מיוחדת לרחל הלר-אידר ולענבל רויטמן, שקראו את כתב היד בעין חדה והעניקו הערות מדויקות, מועילות ובונות . התובנות וההתייעצויות המקצועיות עימן ליוו אותי לאורך התהליך ותרמו תרומה משמעותית להבשלתו של הספר . תודתי גם לדן מרזן, אשר מניסיונו הן כלוחם והן כפסיכולוג במערך בריאות הנפש של צה״ל, פתח בפניי צוהר לעולמם של לוחמים המתמודדים עם פוסט-טראומה . תרומתו להבנת מורכבותה של הפציעה הנפשית בקרב לוחמים הייתה יקרת ערך . תודה עמוקה למיכל ניובורן, שהדריכה אותי לפני שנים רבות
|
אריאל חן
|