|
|
עמוד:15
14 עופר סיטבון, דני פילק, אילון שוורץ, נטע לינזן לפוליטיקה על פני ממדים אחרים שהחזון הליברלי חותר להפריד ממנה, כדוגמת השוק או החברה האזרחית . במישור הפוליטי, היותן של התנועות הפופוליסטיות כלי למוביליזציה של המעמדות העממיים ( 2011 Jansen ) . ציר מרכזי נוסף של ספר זה הוא הקשר בין פופוליזם לבין המעמדות העממיים . במרכז התפיסה המחקרית של הספר עומד ניתוח מעמיק וחלוצי של המעמדות העממיים, כמי שמחזיקים בערכי הפופוליזם ומקדמים את הפצתם . המעמדות העממיים הם, מצד אחד, הסובייקט הקולקטיבי של הפופוליזם, ומצד שני, כתובת המסרים של מנהיגים פופוליסטים, המבקשים או מתיימרים לדבר בשמם . מבחינה אפיסטמולוגית והיסטורית, המעמדות העממיים מהווים את הבסיס של הדמוקרטיה . המושג היווני "דמוס" מתייחס מצד אחד לעם כולו, אך בעיקר ל- hoi polloi , להמונים, למעמדות העממיים ( 1999 Hansen ) . כמו כן, המעמדות העממיים היו לאורך כל ההיסטוריה הסובייקט של המאבקים למען הדמוקרטיה ; מימי ראשית הדמוקרטיה באתונה של המאה השישית לפני הספירה, דרך המאבקים של הלוולרס באנגליה של המאה ה- 17 ועד תפקידם של ה- Sans - culottes במהפכה הצרפתית או המאבקים האנטי-קולוניאליים באפריקה או בדרום אמריקה . מכאן שאפיונם - התאורטי והאמפירי - בעולם ובישראל בפרט תורם רבות להבנת התופעה הפופוליסטית העכשווית . הספר מבקש לראות במעמדות העממיים את הסובייקט החברתי המרכזי של רוב התנועות הפופוליסטיות . הוא בא לתאר אותם ולהבין בדרך אמפתית את תפיסת עולמם ואת ביקורתם על הדמוקרטיה הליברלית - במישורים פוליטיים, תרבותיים ובעיקר כלכליים . המושג מעמדות עממיים כמעט אינו נוכח בספרות הסוציולוגית האנגלו-אמריקאית, אך הוא בולט במחקר הסוציולוגי בצרפתית
|
|