|
|
עמוד:14
13 מבוא לאור התהליכים האלו, ישנן דוגמאות רבות למורכבותה של התופעה הפופוליסטית . למשל, אפשר לראות ממשק בין פופוליזם לסוגיות מגדריות . תנועות פופוליסטיות מסוימות מאמצות עמדות לבין מיזוגיניות והומופוביות, לדוגמה Fidesz בהונגריה או PiS בפולין . לעומתן, אחרות מאמצות עמדות פמיניסטיות, למשל פודמוס בספרד או סיריזה ביוון, ואף מעבירות חוק שמתיר הפלות או חוק נישואים חד-מיניים שוויוניים, כמו הקירשנריזם בארגנטינה, מה שמצביע על כך שאין לבלבל בין התנגדות לסדר יום פרוגרסיבי שמקדם "פוליטיקת זהויות" לבין קבלה של השינויים החברתיים במעמד הנשים והקהילה הלהט"בית . דוגמה אחרת לאופן שבו תנועות כגון PiS מחברות בין הגנה על ערכים משפחתיים שמרניים בנוגע ליחסים מגדריים לבין צעדים כלכליים החורגים מהמודל הנאו-ליברלי הקלאסי, היא התוכנית השאפתנית "משפחה + 005" . במסגרת התוכנית הוטל מס על בנקים ועל חברות ביטוח . דמי המס הושקעו בסבסוד נדיב למשפחות עם ילדים, ובזכותו צומצם באופן ניכר מספר הילדים החיים בעוני הילדים החיים בעוני ( Orenstein and Bugaric 2020 ) . חשוב לציין שמודעותנו לרב-גוניות ולמורכבות של התופעה הפופוליסטית אינה גורמת לנו לוותר על השימוש במושג או לחלופין להפוך אותו לרחב כל כך עד שיאבד את יעילותו האנליטית, כפי שמדגים השיח התקשורתי הרווח שבפועל משתמש בו להסתייגות כמעט מכל תופעה הנתפסת כבעייתית . אפשר אפוא להצביע על מספר מאפיינים המשותפים לתנועות הפופוליסטיות בכללותן : במישור האידאולוגיה, תפיסת החברה כמאופיינת על ידי ההנגדה בין עם לאליטות, ובתוכה חלוקה נורמטיבית בין עם בעל "מידה טובה" לבין אליטות מושחתות ; ביקורת על הדמוקרטיה הליברלית, המעוותת את ההבטחה שדמוקרטיה היא שלטון של העם על עצמו ; וביקורת על השילוב בין אינדיווידואליזם לקוסמופוליטיות, שמאפיין את הליברליזם בימינו . במישור המדיניות, מתן קדימות
|
|