|
|
עמוד:13
12 עופר סיטבון, דני פילק, אילון שוורץ, נטע לינזן ברעיון של ריבונות העם לנוכח כוחם של מוסדות וגופים על- לאומיים, כגון ארגון הסחר העולמי או חברות דירוג האשראי ; כמו כן הוא מלמד על משבר ייצוג, הקשור לתוצאות הארגון הנאו- ליברלי של החברה והכלכלה ולנטיות הטכנוקרטיות והאוליגרכיות של הפוליטיקה הליברלית ; ומהווה תגובה להשפעות של מאפיינים מסוימים של התרבות הליברלית, כגון הקוסמופוליטיות והשלילה של ערכים קהילתיים מסורתיים . גישתו של הספר הזה לתופעה הפופוליסטית כתופעה מורכבת אינה מוגבלת רק להתייחסות לסיבות צמיחתן של תנועות פופוליסטיות בעולם . הספר אינו מתייחס לפופוליזם כאל תופעה אחידה ויחידה אלא כאל תופעה מורכבת הכוללת בתוכה תצורות מגוונות : פופוליזם מדיר ופופוליזם מכיל, פופוליזם ימני ופופוליזם שמאלי, תנועות פופוליסטיות שבמהותן הן אנטי-ממסדיות ותנועות פופוליסטיות ששנותיהן בשלטון הפכו אותן לחלק בלתי נפרד מהממסד הפוליטי . הפופוליזם העכשווי הוא תופעה מורכבת גם מבחינת הקשר בין פופוליזם לדמוקרטיה . בהצגת העם כקבוצה הומוגנית ובהבנת הדמוקרטיה כביטוי לא מתווך של רצון העם ישנו פוטנציאל לגלישה לשלטון סמכותני, שבו ראש הרשות המבצעת מוצג כמבטא באופן ישיר ובלעדי את רצון העם . כמו כן, התפיסה של העם כיחידה הומוגנית קשורה בטבורה לנטיות קסנופוביות שמאפיינות תנועות פופוליסטיות רבות או לנטייה להדיר קבוצות מיעוט . מצד שני, ישנו ערך רב לביקורת הפופוליסטית על המגבלות הדמוקרטיות של הדמוקרטיה הליברלית ועל האופן שבו מרכיבים מרכזיים שלה - מנגנונים אנטי-רובניים, כגון ביקורת שיפוטית או הדגש על איזונים ובלמים, האינדיווידואליזם האונטולוגי והמתודלוגי שבבסיסה - מקשים על מימוש ההבטחה הדמוקרטית של שלטון עצמי ( 1999 Canovan ) .
|
|