|
|
עמוד:12
11 מבוא במקביל להתחזקותן של תנועות פופוליסטיות שונות בכל העולם, ובמידה מסוימת כמעט כפועל יוצא של אותה התחזקות, מתפתח שיח תקשורתי ואקדמי המתייחס לפופוליזם כאל תופעה שלילית במהותה - פנייה למכנה המשותף הנמוך ביותר, רידוד של השיח הציבורי, הקרבת העתיד בתמורה לרווחים בטווח הקצר, אנטי- אינטלקטואליזם, זלזול בידע של אנשי מקצוע, זלזול במדע, הולכת שולל של ההמונים - ובמקביל ניסיון למצוא חן בעיניהם בכל מחיר . ספר זה מבקש לחלוק על הקונצנזוס הרואה בפופוליזם תופעה שלילית גרידא ומציע להבין אותה כתופעה מורכבת בגורמיה, בביטוייה ובחזון שלה, המהווה ביקורת על הסדר החברתי הקיים . במאמר משפיע שביקש לסכם את ההסברים לכוחה של התופעה הפופוליסטית בעולם, הציעו רונאלד אינגלהרט ופיפה נוריס ( 2016 ) שתי אלטרנטיבות - הסבר כלכלי והסבר תרבותי : הפופוליזם הוא ביטוי למחאת "מפסידי הגלובליזציה" ( Rodrick 2018 ; Lonergan and Blyth 2020 ) או שהוא ביטוי למי שאינו חש בנוח עם התרבות ה"פתוחה" והקוסמופוליטית ( 2016 Inglehart and Norris ) . הצגה קוטבית זו לא רק שמתעלמת מהקשר ההדוק בין הממד הכלכלי לממד התרבותי, אלא גם, ובעיקר, מתעלמת מהממד הפוליטי, קרי - הבנת התפשטות הפופוליזם גם כתגובת נגד למגבלותיה של הדמוקרטיה הליברלית . ספר זה מבקש אפוא להציג סיבתיות מורכבת, הכוללת היבטים מעמדיים ( היחלשות מעמד הפועלים המסורתי ) , מבניים ( אכן, הגלובליזציה הנאו-ליברלית ) , תרבותיים ( החשש מפני הפרוגרסיביות הליברלית, אך לאו דווקא ריאקציה כללית לשינוי חברתי-תרבותי ) ופוליטיים ( משבר הליברליזם כתפיסה כוללת, משבר הייצוג המאפיין את הדמוקרטיות הליברליות, משבר המפלגות הסוציאל-דמוקרטיות ) . לטענתנו, שגשוגן של תנועות ושל מפלגות פופוליסטיות בכל רחבי העולם מצביע על האופן שבו הגלובליזציה הנאו-ליברלית משפיעה על קבוצות חברתיות שונות ( אותם "מפסידי הגלובליזציה" ) ופוגעת
|
|