|
|
עמוד:11
10 עופר סיטבון, דני פילק, אילון שוורץ, נטע לינזן נוספות שלטו מנהיגים פופוליסטים עד לא מכבר, כגון רפאל קוראה באקוודור או אֶבוֹ מורלס בבוליביה . גם במקומותינו ניתן לתאר את המשבר הפוליטי-חוקתי שבו שרויה ישראל מאז מסיבת העיתונאים בינואר ,2023 שבה הודיע שר המשפטים יריב לוין על כוונת הממשלה לקדם רפורמה משפטית, כעימות חזיתי בין תפיסה פופוליסטית לבין תפיסה ליברלית של דמוקרטיה . פריחתן הנוכחית של התנועות הפופוליסטיות היא פועל יוצא, על פי רוב, של מספר רכיבים דומים המשלבים בין ריאקציה לבין הצעת חלופה רעיונית : מחאה כנגד הגלובליזציה הנאו-ליברלית ונגד האליטות הכלכליות המובילות אותה, על רקע אי-השוויון המתפשט ; מחאה נגד התפשטותו של הליברליזם / פרוגרסיביזם התרבותי והתפיסות האינדיווידואליסטיות והקוסמופוליטיות שאותן הוא מקדם, ובראשן מחיקת גבולות, גישה מכילה ואוהדת כלפי מהגרים ופליטים ושינויים מהירים של נורמות חברתיות ותרבותיות ; תגובה למשבר הייצוג ומשבר האמון, הפוקדים את הדמוקרטיות הליברליות הייצוגיות, והצעת חלופה דמוקרטית יותר למנגנונים האנטי-רובניים, כדוגמת בית המשפט, ולשלטון הפקידות ה"מקצועית" . אלה מעמיקים את משבר הייצוג של הדמוקרטיה הליברלית ומקשים על מימוש רעיון ריבונות העם, שהוא במרכזו של החזון הדמוקרטי . חזון זה כולל גם קשר בלתי מתווך לכאורה בין המנהיג לעם - שבעבר התרחש בכיכרות וכיום נעשה בעיקר באמצעות הפלטפורמות הדיגיטליות . זאת ועוד : המודל העסקי של הפלטפורמות, המבוסס על לכידת תשומת הלב של המשתמשים ועל שימוש במידע שנאסף על אודותיהם לשם הצגת פרסומות רלוונטיות, מעודד את הפצתו ואת קידומו של תוכן מפלג ומקטב, שהוכח כמייצר מעורבות גבוהה ומתמשכת של המשתמשים . מצב דברים זה מוביל לתפוצה רחבה של "פייק ניוז" ושל תאוריות קונספירציה, ומעמיק את הקיטוב הפוליטי באופן שמערער את הרקמה החברתית וחותר תחת היסודות הדמוקרטיים .
|
|