|
|
עמוד:10
9 כשהטיפול הופך לסיפור בישראל, העוסקים בפסיכואנליזה בהקשריה התרבותיים . באמצעות במה זו אנו מקווים לעודד ולהמריץ שיח מחקרי המתרכז בחשיבה הפסיכואנליטית הבין-תחומית ודיאלוג פורה בין הפסיכואנליזה לדיסציפלינות אחרות . הספר כשהטיפול הופך לסיפור : מדריך ותיאוריה לכתיבת תיאור מקרה פסיכואנליטי ממלא חסר מפתיע וארוך שנים בתחום שלנו . בעוד שהספרות הפסיכואנליטית שופעת תיאורי מקרה מבריקים - החל מאלו המכוננים של פרויד ועד לאלו העכשוויים - יש לנו רק טקסטים מעטים המלמדים קלינאים כיצד לכתוב את הנרטיבים הללו . היעדר זה גרם לכך שדורות של מטפלים למדו לכתוב מקרים בדרך של ניסוי וטעייה, בעזרת הדרכה אישית או בדרך של חיקוי - קריאת מקרים מפורסמים בתקווה לספוג את הטכניקות של כותביהם . מדריך זה מציע משהו חלוצי ושונה : גישה מעמיקה שהיא מצד אחד מהורהרת ויצירתית ומצד נוסף שיטתית ומעשית לאומנות ולמלאכה של כתיבה קלינית . הספר מלמד לא רק איך לכתוב תיאורי מקרים אלא גם איך לחשוב עליהם, ומראה מהם מבני העומק המאפיינים את המוצלחים שבהם . הספר מציע מסגרת גמישה המתאימה הן לקלינאים וקלינאיות מתחילים והן למנוסים, מספק מבנה בלי לכבול יצירתיות, ומשמש זרז לכתיבה קלינית שמאפשרת לחוכמה האישית לזרוח . התרומה המרכזית של הספר טמונה במושג "יצירתיות אחראית" - מסגרת המכירה באופי הכפול של כתיבת מקרים : תיעוד קליני ומלאכה ספרותית כאחד . כיצד יכול קלינאי להיות יצירתי, לאפשר לדמיון לפרוח ולהביע את יכולותיו הספרותיות, תוך שמירה על נאמנות לאמת החווייתית שלו ושל המטופל ? שאלה זו עומדת בלב הספר, והיא מדריכה את הקוראות והקוראים דרך השטח המורכב של ייצוג קליני . הספר מחולק לשני חלקים : החלק הראשון מניח את היסודות - סוגיות אתיות, הבנת הז'אנר של תיאור המקרה, וטכניקות בסיסיות
|
|