|
|
עמוד:8
7 פתיח לסדרה ענר גוברין הפסיכואנליזה והעולם התרבותי שסביבה קשורים בקשר שאינו ניתן להתרה, מזינים ומעצבים זה את זו, מתדיינים ביניהם ומנהלים שיח של ביקורת הדדית . אף ניתן לומר שהפסיכואנליזה לא נולדה כתחום, אלא כבין-תחום ; לא תיתכן תובנה פסיכואנליטית "טהורה" שאינה כוללת השקפות עולם חיצוניות לה, מטען תרבותי והקשר חברתי ופוליטי . באותה מידה, דומה שאין בנמצא יצירת תרבות שאינה מציגה ביטוי כלשהו של שיח עם תובנות פסיכואנליטיות . את הבין-תחומיות של הפסיכואנליזה אפשר להסביר בכך שהפסיכואנליזה אינה כבור המתמלא מחולייתו, רוצה לומר, מקורותיה שלה אינם יכולים למלא ולהזין אותה . כל רעיון ורעיון בה אינו סגור סביב עצמו, והיא עצמה תלויה בחיים המתנהלים סביבה : חיי הרוח של האדם, התרבות, הפילוסופיה, הפרקטיקות החברתיות . בכל אלו שולטים לפחות באופן חלקי תהליכים לא- מודעים ומנגנונים נפשיים שהפסיכואנליזה היטיבה לתאר . לכן, אין דרך לעמוד על משמעותן העמוקה של תיאוריות פסיכואנליטיות בלי להתעמק בשטחי החיים שמהם התפתחו, והבנת שטחי החיים האלה דלה יותר ללא המבט הפסיכואנליטי .
|
|